הלכות קריאת תהילים


הלכות ומנהגים בסדר לימוד התהילים
 
הקורא תהילים יקפיד בקריאתו שלא להפסיק לדברים שאינם לצורך חשוב, ובודאי שלא ישיח שיחה בטילה, כמו בכל לימודו בתורה. וכתב הרב אברהם חי מוסאפיה זצ"ל בעל "תהלה לדוד", גם שמועה שמענו שיש קבלה, כי הלומד ספר תהילים כלו מעומד בכוונה ובלי שום הפסק שיחה בטילה, אם שואל איזה דבר נעשית בקשתו.

"ראוי" - פשוט וברור וידוע, וכמה החמירו בו חז"ל באומרם בגמ' חגיגה יב ע"ב וגמ' ע"ז דף ג ע"ב בזה"ל: "אמר רבי לוי כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה מאכילין אותו גחלי רתמים שנאמר הקוטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם". ובזוה"ק בזה"ל: "מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא", זוהר ח"ג דף קסב, א. "וכתב" - שם בקונטרס "תהלה לדוד", אות ב'. וכ"כ מהר"ח פלאג'י זצ"ל בהק' לס' הכתוב לחיים בשם הזוה"ק פר' לך לך דפ"ב ע"ב, כנזכר לעיל אות ז'. 




הקורא תהילים ושמע קדיש או קדושה
 
הקורא תהילים ושמע קדיש או קדושה או ברכו, צריך להפסיק ולענות עם הציבור. ורשאי לענות גם "ברוך הוא וברוך שמו", אם אינו מפריע לו בקריאת התהילים.

עיין בביאור הלכה סי' תכב ד"ה אבל. ועוד בשו"ת יבי"א ח"ב או"ח סי' לב. וע"ע במ"ש מהרד"ם בשתילי זיתים בשו"ע או"ח סי' רטו סק"ג וסק"ה.



צדקה בזמן אמירת תהילים
 
בשעה שאומר תהילים בימי החול, ראוי גם לתת צדקה שהיא שקולה כנגד כל המצוות ובזכותה ישראל נגאלים. ובמיוחד ראוי הדבר בימי תענית, וכן כשאומר תהילים להציל מצער וצרה, וישועת ה' כהרף עין. 


הרמ"מ מלובביץ זת"ע בס' שערי מנהג והלכה או"ח סי' צ', וכן הוא בקובץ מכתבים המצורף לתהילים מהד' חב"ד, וסיים בל"ק "ויה"ר שהצעה לבבית ונפשית זו תתקבל בסבר פנים יפות ותתפשט בכל מקום ומקום". ועניין הצדקה לפני תפילה - כמ"ש בשו"ע או"ח סי' צב, ה"י, ואמירת תהילים לפני התפילה כמ"ש לקמן. וביום תענית - המנהג ידוע להרבות באמירת תהילים, ונתינת צדקה כמ"ש הרמב"ם הל' מתנות עניים פ"ט ה"ד, ובשו"ע יו"ד סי' רנו, ה"ב. 




שתיה בזמן קריאת תהילים
 
הקורא תהילים לעצמו או בחבורה, רשאי לשתות באמצע קריאתו. וכיודע תחילה שעתיד עוד לחזור ולשתות, אע"פ שמפסיק זמן רב בקריאת התהילים, אין זה חשוב הפסק ואינו צריך לחזור ולברך, אלא די בברכה ראשונה שברך על שתייתו לפטור את כל מה שישתה .

הרמב"ם בהל' ברכות פ"ד ה"ז. וע"ע בילק"י ח"ג (עמ' רכה). ואם הקורא יוצא לשירותים או לחדר אחר, עיין שם בילק"י ח"ג עמ' רלא. 
 


תהילים באמצע סעודה
 
מי שהזדמן לו לקרוא תהילים והוא באמצע סעודתו, רשאי להמשיך אחר כך באכילתו ואינו צריך לחזור ליטול ולברך כיוון שהקריאה לא נחשבת כהפסק.

שו"ע או"ח סימן קעח סע"ו ועיי"ש במ"ש מהרד"ם בשת"ז. ובילק"י ח"ג (עמ' רכח).
 


נקיון בזמן לימוד תהילים
 
בשעה שלומד תהילים כמו כל לימוד תורה, יזהר להקפיד שיהיה המקום נקי ללא טינוף ולא יהיה בו שום ריח רע כלל, ועל זה נאמר בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך. ויזהר בזה בכל מקום שנמצא, הן בביתו ובית הכנסת, הן בבית הקברות וגם כשהולך בדרך ביבשה או בים. שאם ח"ו קורא במקום מטונף הרי הוא פוגם כי דבר ה' בזה ועוד ענוש ייענש, אבל במקום נקי הוא יזכה ויעלו זמירותיו לרצון לפני ה' . ופשוט כי ראוי לו לסור ממקום הריח למקום נקי, ואם אינו יכול אבל יש באפשרותו לפזר מטהר אויר או לזלף מי בשמים, וכדומה בכל אפשרות שתגבר ותבטל את הריח הרע, יעשה ורשאי לקרוא שם .

מבואר בדברי מרן בשו"ע סי' עט סע"ב, וסימנים פה, פו, פז, ופירוש מהרד"ם בשתילי זיתים שם. וכאן כתבנו מלש"ק של מהר"ח פלאג'י בהק' לס' הכתוב לחיים. פשוט הוא, וע"ע בילק"י ח"א עמ' קלא שלמד שם דרך התקנה הנ"ל ממ"ש הרמב"ם בהל' ביאת מקדש פ"ז ה"יג, ומהר"ח פלאג'י בשו"ת לב חיים ח"ג סי' יג, ובספרו כף החיים סי' י"ד אות כ"ח ועוד עיי"ש.



נקיות ידיים בזמן קריאת תהילים
 
הקורא תהילים, ככל הקורא ולומד תורה, יזהר שלא יגע בליחת האף ולא באוזניו לנקותם. ואם עבר ונגע, יש אומרים שצריך ליטול ידיו. ובמקום שאינו יכול ליטול ידיים, יסמוך על דעת המקילים לקנח ידיו בבגד.


הרמ"א בשו"ע או"ח סימן צ"ב סע"ז. וי"א שצריך נט"י, כמ"ש החיד"א במחזיק ברכה סי' ד' סק"ד, ומהרח"ו בשער הכוונות. ולהקל בקינוח, כמ"ש מהרד"ם בשת"ז שם סק"י (וע"ע בדיני התהילים במהד' יחוה דעת). 
 


הקורא תהילים והוצרך לנקביו
 
מי שקורא תהילים והוצרך לנקביו באמצע, אם יכול לעצור את עצמו עד שיעברו שעה וחומש, רשאי להמשיך לקרוא. וטוב שיפסיק בין המזמורים .


ממ"ש שו"ע או"ח סימן צ"ב סע"א וסע"ב, וכמ"ש מהרד"ם בשת"ז שם, והרב ביה"ל סע"ג. וע"ע מ"ש בספר חסד לאלפים סי' ג' אות י', שאל ירע בעיני ת"ח אם מבטל מלימודו בשל כך. וכמה הזהירו חכמים שלא לקרב לעבודת הקדש בגוף לא נקי ועלול לעבור על מה שהזהירה התורה בל תשקצו, ובודאי יקפיד לבדוק עצמו היטב לפני שיתחיל לקרוא. אבל כיוון שהתחיל בהיתר, ויכול לעצור את עצמו ולהתאפק, רשאי להמשיך ולגמור. וע"ע בילק"י (ח"ב עמ' שלח). 




אסור לקרוא תהילים במקום לכלוך
 
אסור לקרוא ואפילו להרהר במזמורי תהילים  במקום שיש שם לכלוך צואה או מי רגליים. מכיוון שאסור לקרוא או להרהר כנגד לכלוך הנמצא ברשות אחת עמו, ואע"פ שאינו רואה אותו, משום שנאמר והיה מחניך קדוש.

ע"פ המבואר בגמ' בשבת דף י' ע"א, ועוד בדף מ' ע"ב, ובגמ' ע"ז דף מ"ד ע"ב. ובשו"ע או"ח סימנים פ"ג ופ"ד. וע"ע בילק"י ח"א (עמ' קכט) ובשארית יוסף ח"ב (מעמ' רכב). 
 


מותר ללמד קטן לקרוא תהילים משום מצוות חינוך
 
קטן שאינו נזהר לקנח יפה, מותר ללמדו לקרוא תהילים משום מצוות חינוך. וכן מותר לקרוא לידם מזמורים ובלבד שלא יהיה ריח רע שם.
 
דיני התהילים מהד' יחוה דעת ע"פ התוספות בגמ' פסחים דף פח ע"א (ד"ה שה). 
 


שמצא את הציבור קוראים תהילים
 
מי שבא לבית הכנסת או למקום הציבור, ומצא את הציבור קוראים תהילים ברבים, אל לו לפרוש מן הציבור ללימודו ביחידות, כי קריאת התהילים בציבור יקרה וחשובה יותר מלימודו שביחיד.

כן פסק מו"ר הר"ח כסאר שליט"א בשו"ת החיים והשלום סי' ק"מ. ור' מ"ש רבי אליעזר פאפו זצ"ל בעל "פלא יועץ" בערך "תהילים": "אע"פ שכתבו הפוסקים, כי מי שיכול ללמוד תלמוד ופוסקים, ובאותה העת הוא קורא תהילים, חשוב ביטול תורה לגביו, מכל מקום ללמוד תהילים פעם אחת בשבוע לא נאמר זה, ועת לכל חפץ. ומה גם אם קורים אותם ברבים שיתעלו, המה יעלו לרצון יותר מהעוסק בנגעים ואהלות ביחיד". וע"ע בשו"ת יחווה דעת ח"ג סי' מד, וציין למ"ש הגאון רבי שלמה קמחי בשו"ת מלאכת שלמה או"ח סי' ו', וקצת סמך לזה ממה שכתב הכנסת הגדולה או"ח סי' תרכ"א, בשם רבינו ישעיה אחרון ז"ל, הובא בשלטי הגבורים פרק קמא דברכות, ע"ש. וע"ע במ"ש הגר"ח פלאג'י זצ"ל בהק' לספרו הכתוב לחיים. וע"ע בקיצור ילקוט יוסף (סי' תקפה) לעניין מה שנהגו בראש השנה להשלים אמירת תהילים, שכתב כי תלמידי חכמים השוקדים על לימודם בגופי הלכות יומם ולילה, רשאים לפטור עצמם מן המנהג ולהמשיך בלימודם. 




היודע פסוקי תהילים בעל - פה
 
היודע פסוקי תהילים בעל-פה והם שגורים בפיו, ובפרט במזמורים השגורים בפי כל כגון פסוקי דזמרא, מותר לו לקראם בע"פ. אבל לכתחילה אין ראוי לומר בע"פ. ומי שהוא סומא מותר לו . ומטעם זה התירו לומר ממורי תהילים על-פה למי שנמצא בבית אסורים, או ממתין לעסקיו או נוסע באוטובוס ואינו רוצה להיות בטל מתורתו.

ע"פ הטור והשו"ע או"ח סי' מט הל' א', ומקור הסוגייה בגיטין דף ס' ע"ב, וע"ע בירושלמי יומא דף ע' ע"א. ומפורש כתב מהרד"ם בשתילי זיתים שם סק"ג: "ונראה שעל זה סמכו כמה בני אדם לקרות פסוקים ומזמורים מתהילים שאינם שגורים בפי הכל, ואפילו הם עצמם אינם בקיאים בחסירות ויתירות".  וכ"כ מו"ר הרה"ג יוסף צובירי שליט"א בסי' כנסת הגדולה השלם ח"א עמ' רעב, עי"ש. וע"ע בשו"ת רדב"ז או"ח סי' י', ושו"ת תורה לשמה סי' קצז. וכ"כ באה"ט סי' מט סק"א, ומנב"ר שם סק"ו, וכה"ח שם סק"ו. וכ"כ בילקוט יוסף ח"ב עמ' קצו, ובשארית יוסף ח"ב עמ' כ. ומהר"ח פלאג'י זצ"ל בהק' לס' הכתוב לחיים הביא משם זקינו הרב חקרי לב שתמה על הנוהגים לומר תהילים בע"פ והעיר דלא אריך למיעבד הכי. ואפשר שמתאים לאמור כאן, דשם כוונתו בכלל המזמורים שאינם שגורים בפה, וכאן נכתב על אלו השגורים בפי כל ולפחות בפה האומר. וע"ע בשו"ת עשה לך רב ח"ו סי' א' בעמ' כב. וכ"כ הרשל"צ מרדכי אליהו שליט"א בס' תהילים בהוצ' דרכי הוראה לרבנים בירושלים. וכ"כ בירחון אור תורה, ה'תש"ן ה', סה. 
 



הרוצה לקרוא תהילים לפני התפלה
 
המשכים קום לעבודת ה' ורוצה לקרוא תהילים לפני התפלה, קודם שיקרא צריך לברך את כל ברכות השחר וברכות התורה, ורק אח"כ יקרא מזמורי התהילים. ואע"פ שהשכים קודם עלות השחר, כל שהוא קם לאחר חצות הלילה, כך הוא מנהגינו לברך תחילה כל ברכות השחר וברכות התורה. וגם הנשים צריכות לברך, וכן אפילו מי שאינו מבין מה שקורא.


"צריך לברך", הוא כדעת מרן בשו"ע סי' מו סע' ט, וכמ"ש שם מהר"ד משרקי זצ"ל בשתילי זיתים סק"יח. ובעיון דעת מרן, נחלקו הפוסקים אם אזלינן בתר הכלל הנקוט בשו"ע סתם וי"א הלכה כסתם לאסור, או שמא מרן לא הכריע לאסור בהוסיפו רק שנכון לחוש לסברא ראשונה. הרב חקרי לב (או"ח סי' ט') כתב כח דעת מרן להתיר כסברת י"א השניה, וכ"כ ערוך השולחן (שם אות יד), אבל החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סי' ס"ו) השיג על החק"ל וכתב להחזיק במסורת הכלל שכן דעת מרן לאסור כסברת סתם הראשונה. והרמב"ם פסק להחמיר בשו"ת פאר הדור סימן ק"ד. וע"פ מ"ש מהרד"ם בשת"ז (אות י"ח) "וכן מנהגינו" משמע שסובר כהחיד"א בדעת מרן להחמיר כדעת סתם הראשונה. וע"ע במ"ש ביבי"א (ח"ד או"ח סי' ז' אות ג'). ור' מ"ש מו"ר הרב יוסף צובירי שליט"א בסידורו "כנסת הגדולה" ח"א, בביאורו "אמת ויציב" בסס"ב, ובביאורו "אשמורה בלילה" לסדר הסליחות עמ' 19. ובסידור קול אליהו למרן הרשל"צ הגאון מרדכי אליהו, וע"ע בשו"ת יבי"א ח"ח או"ח סי' ה', ובאור תורה אדר שנת ה'תשנ"ב. "וגם הנשים" בשו"ע ס"ס מז. "וכן מי שאינו מבין" בילקוט יוסף ח"א עמ' סג. 




אין לומר תהילים בין נטילת ידיים לברכה
 
אין לומר תהילים בין נטילת ידיים לברכה, מפני שהוא הפסק. ומצוי הדבר בהשכמת הבוקר במי שהולך מביתו לביה"כ, ובא להסדיר ברכת הנטילה עם כל ברכות השחר בביה"כ. שבכל מקום שאסור לספר בדברים, אסור לדבר אפילו בלשון הקודש. ולפיכך צריך לברך על הנטילה לפני אמירת התהילים, גם מפני שהיא מצווה ראשונה שהחל בה כשנטל ידיו. ומכל מקום, מנהגינו להסדיר ברכות השחר כל אחד בביתו.


השל"ה, חולין, פרק דרך חיים ל' סי' מעמק הברכה (חדש), ושם הזכיר עוד בשם הטור והשו"ע או"ח סי' ו', התוס' והמרדכי בפרק היה קורא, והכלבו סי' ד' והתשב"ץ תפילה, ר"ה. ומשנה ברורה סי' ו' סק"ח ובאה"ט שם סק"ה, ור' עוד מ"ש שתילי זיתים שם סק"ב. ו"מנהגינו" ראה ברור בסידור "כנסת הגדולה" ח"א, בביאור "אמת ויציב" סי' ב-ג. "לא יפסיקו לאמירת הקדיש" – כ"כ הגר"ח פלאג'י זצ"ל בהק' לספרו הכתוב לחיים, ממ"ש בס' מעלות אחז אות י"ג. 




מצווה מן המובחר ללמוד תהילים בהשכמה
 
מצווה מן המובחר ללמוד תהילים בהשכמה כשהוא מעוטף בציצית, וכן רמזו בפסוק "ציצית על כנפי בגדיהם", סופי תיבות ת'ל'י'ם'. ויש חסידים שקוראים כל מזמורי התהילים באשמורת הבוקר. מכל מקום, אם קראו תהילים ולא אמרו קדיש, וכבר התחילו ברוך שאמר, לא יפסיקו לאמירת הקדיש.


מרן החיד"א בהק' שם, והרמז הוא להרב "תהלה לדוד", והעיד מרן החיד"א שם "ובארץ ישראל יש חבורה בכל בית כנסת שקורין כל תהילים בכל יום באשמורת". וע"ע בקיצור שו"ע סי' א ה"ה, ובהק' הגר"ח פלאג'י לספרו הכתוב לחיים. ור' עוד במ"ש כאן בקונטרס "תמימי דרך - תורת אמך".




טוב לומר מזמורי התהילים קודם תפילה
 
כתב בעל הלבוש, שטוב לומר מזמורי התהילים קודם תפילה, והוא סגולה לזמר עריצים ותעלה תפלתו לרצון. כמאמר חז"ל לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל. ומכל מקום, מי שמנהגו ללמוד תהילים קבוע בכל יום, לא יבטל תפילה במניין, כי תפילה בצבור עדיפא.


הלבוש סימן א' סע' טו. הובא בדברי מרן החיד"א בהק' שם, ובהק' מהר"ח פלאג'י זצ"ל לס' הכתוב לחיים, וכתב שהסכים עמו האלי"ר וכן בספר זרע אברהם ק”ק ובס' דרך ישרה ובס' דבש לפי ריש מערכת ת' ובהקדמתו שם. ובתהלה לדוד אות ד', ה', יז ובקיצור תה"ל כא, שם ציין לדברי הזוה"ק בפר' וישלח קע"ח ובפר' ויחי רמ"ט ופר' תרומה קל"א. וע"ע בשו"ת טוב עין סי' ח"י. וכ"כ באה"ט באו"ח סי' ו סק"ה, ומנב"ר שם סק"ח. וע"ע בס' מקום מקדש להרה"ק חיים סנוואני זת"ע, ריש פר' במדבר. "לעולם יסדר" – הוא בגמ' ברכות דף לב ע"א, וכן בע"ז דף ז' ע"ב. ומ"ש "תפילה בציבור עדיפא" ברור הוא מטעם הנ"ל, וע"ע בשו"ע או"ח סי' צ' סע"ח וסע"ט ועוד, ובנו"כ שם. וכ"כ בשו"ת מהרש"ם ח"א סי' סז. וראה עוד מ"ש מו"ר מהר"י צובירי שליט"א בסידורו "כנסת הגדולה" ח"א בעמ' שלג, על מנהג שנהגו משכימי קום בתימן להשכים ללימודם בסדר הלילה קודם שחרית, ומקדימים לומר כמה מזמורי תהילים. וע"ע במ"ש מהרי"ץ בסי' עץ חיים בסדר הלימוד בלילי שבת קודש, ועוד מ"ש מור"י צובירי שליט"א בסי' כנסת הגדולה השלם ח"א בעמ' תה, ובבי' אמת ויציב שם בסי' נג. 




תהילים בזמן שבין תפילת מנחה קטנה לערבית
 
אין ראוי לקבוע כסדר אמירת תהילים בזמן שבין תפילת מנחה קטנה לערבית, מפני שבזמן הזה מתגברים הדינים בעולם. אבל אותם המזמורים הקבועים לאמרם כמנהג, מותר לאמרם מפני שהם כתחנונים בסדר התפילה.


כן קבלתי ממו"ר הרה"ג יוסף צובירי שליט"א, והוא כמנהגינו הקבוע בתפילה. וראה בהרחבה בסידורו כנסת הגדולה השלם ח"א, סי' מ"ה שכן מנהגינו שלא לומר בזמן ההוא אפי' וידוי ונפ"א ולא תחנונים וסליחות. ובטעם הדבר הוא כמ"ש לקמן בסי' יג, וראה עוד מ"ש בסמוך בקו' "תורת אמך - מנהגינו בסדר לימוד תהילים". ולאומרם בדרך תחנונים מותר - שאפילו במקום שאסור בת"ת כמו בט' באב התירו, כ"כ מנב"ר בסי' תקנ"ד סק"ז, ועיין עוד בסי' תקפ"ד סק"ב, וכן מפורש בשתילי זיתים שם סק"א. 




אין קוראים מזמורי התהילים בלילות
 
אין קוראים מזמורי התהילים בלילות, והיינו דווקא לפני זמן חצות הלילה, והטעם כתב האר"י, "לפי שהמקרא הוא בעשייה, והלילה עצמה הוא בחינת עשייה, והכל הוא דינין ואין ראוי לעורר הדינין", אבל אחר חצות מותר.


"אין קוראים מזמורי התהלים בלילות" - כן קבלתי ממו"ר הרה"ג יוסף צובירי שליט"א, והעירני למקור העניין בתרגום לשיר השירים עה"פ דודי צח ואדום, ומדרש תנחומא ס"פ כי תשא סי' לו, וכן הראני בספר ליקוטי מהרי"ח, לרבי ישראל חיים פרידמאן אבד"ק ראחוב (ה'תרצ"ו), בפרק "סדר קביעת עתים לתורה". ושם ציין עוד מו"ר בהג"ה כת"י: "וכ"כ בספר מנחת יהודה" לרבי יהודה חייט, על ספר מערכות האלוהות פ"ג דף לג. ועיין מזה בתרגום איכה עה"פ קומי רוני בלילה. וראשית חכמה פ"ז משער הקדושה דף קל ע"ב ד"ה בקומו", עכ"ל לשון ההג"ה. והוא מתאים למנהגינו בסדר התפילה והלימוד, כמ"ש בטוב טעם ודעת בסידור "כנסת הגדולה" השלם ח"א. שכן מנהגינו בסדר השילוש שבבוקר לקבוע אמירת שלשה מזמורים כסדר או השלמת הפרשה, אבל בלילה קודם חצות לא קבעו לימוד מקרא כלל. ומשכימי קום אחר חצות הלילה נהגו לפתוח באמירת כמה מזמורים. עי"ש בעמו' רסט-רעא, שכט, שלג-שלה, והמזמורים שנהגו לאמרם בזמן הלילה, כגון אלו הקבועים בין מנחה לערבית, ומזמור ברכי נפשי בליל ר"ח ומזמורי יו"ט וכד', הכל הוא דרך תחנונים ומסדר התפילה, ומותר לאמרם. ור' עוד בהק' הגר"ח פלאג'י לספרו הכתוב לחיים שהאריך בזה, ובשו"ת  יבי"א ח"ו או"ח סי' ל' שהרחיב ביאור ודן בכל העניין ומקורותיו, והוא מתחילה ע"פ הוראת רבינו האר"י בשער המצוות פר' ואתחנן, ושם טעמו. וע"ע בשו"ת ציץ אליעזר ח"ח' סי' ב, שהביא עוד טעם כעיקר בשם ס' אות הברית, דשאני תהילים שדוד המלך בעצמו יסדו בחצות לילה, כמאמר חכמז"ל ריש ברכות דעד חצות היה עוסק בתורה ומכאן ואילך בשירות ותשבחות, וגם מצינו במדרש הובא בח"א מהרש"א פ"א דמגילה שיעקב אבינו אמר תהילים בלילה, ועוד מוסיף בטעמא בהיות דאומרים אותה דרך תחינה ובקשה ואזהרת האריז"ל הוא דוקא דרך לימוד עיי"ש. וכ"כ הרשל"צ מרדכי אליהו שליט"א בס' תהילים בהוצ' דרכי הוראה לרבנים בירושלים, וציין להתיר בליל שבת ואחר חצות ועם פירוש ממ"ש הרב בא"ח בפר' פקודי אות ז', וכה"ח סי' רלז סק"ט, וברכ"י סי' רלח, וחיים שאל ח"ה סי' כה, יוסף אומץ סי' נד ושו"ת רב פעלים ח"ב סי' ב.    וזמן חצות מתחיל דווקא משעת חצות הלילה של המקום שבו נמצא האדם הקורא. וכן בחו"ל ימתינו עד חצות לילה שלהם, ואע"פ ששעת חצות בא"י כבר הגיעה. וזמן חצות יש לחשב באופן זה: יחשב השעות שבין זמן הנץ החמה ועד זמן השקיעה, והחצי הוא חצות היום. ויוסיף שתים עשרה שעות על חצות היום, וזוהי שעת חצות הלילה בדיוק. עיין במ"ש שתילי זיתים בס"ק ח', ובשו"ת יחו"ד ח"א סי' מו בהערה, ובילק"י ח"א עמ' ז'.

 


תהילים עם פירוש מותר גם לפני חצות

ללמוד מזמורי תהילים עם פירוש מותר גם לפני חצות. וכן בליל ששי מותר לפני חצות "כיון שיום ששי מכין לשבת והרחמים מתעוררים בו". ובודאי מותר גם בליל שבת ויום טוב, שהדינים בטלים בהם וקדושתם רבה מאוד. במוצאי שבת מנהג ישראל קדושים לקרוא מזמורים לפני תפילת ערבית.

 
המנהג ידוע ומפורסם. וכמ"ש בשו"ת יש מאין ח"א סימן א', ויישב ע"פ מ"ש החיד"א, שעדיין הארת השבת שורה. ואע"פ שהאריז"ל לא נהג לומר מזמורים אלו במוצש"ק, היינו רק שלא הקפיד לאומרם, אבל לא בתור איסור מקרא בלילות (הובא בשו"ת יבי"א ח"ו סימן ל', ושם בעמ' קא ע"ב). וכן הביאו משו"ת זבחי צדק שכתב להתיר בציבור לקרוא מקרא בלילות גם קודם זמן חצות.
 


תהילים בליל ראש חודש
 
בליל ראש חודש אסור לקרוא תהילים לפני זמן חצות הלילה כדין ימי החול, אבל לאחר חצות מותר.
 
כ"כ הגרי"ח בשו"ת רב פעלים ח"ב סימן ב', וביאר שאע"פ שהעולם אומרים כבחינת הכתוב "חודש ושבת קרוא מקרא", אינו כן כי לא נזכר כן בדברי האריז"ל, וכיוון שאפשר ללמוד תורה שבע"פ שב ואל תעשה עדיף, עיי"ש. ומה שנוהגים לומר לפני ערבית ר"ח מזמור ברכי נפשי, כתבנו לעיל שהמזמור נתקבל בסדר התפילה והוא כדרך תחנונים שהתירו לומר, שכן קבלתי ממו"ר הרה"ג יוסף צובירי שליט"א. וכן פסק מו"ר הרה"ג חיים כסאר שליט"א בשו"ת החיים והשלום או"ח סי' ק"מ על המנהג לקרוא תלים בכל ערב ר"ח. וכ"כ הגר"ח פלאג'י בהק' לספרו הכתוב לחיים להתיר בעתות אלו, בשם הרב אמת ליעקב והחיד"א. וע"ע בשו"ת יבי"א ח"ו או"ח סי' ל', ושו"ת ציץ אליעזר ח"ח' סי' ב. 




תהילים בליל יום כיפורים ועת צרה
 
וכן בליל יום הכיפורים מותר לקרוא אפילו לפני זמן חצות לילה, כי קדושת ליל יוה"כ כיום יאיר.  וכן בעת צרה או לרפואה או לאשה המקשה לילד וכד' מותר לקרוא תהילים בלילה ואפילו קודם חצות, כי השעה צריכה לכך. 


כ"כ בשו"ת יבי"א ח"ו סימן ל' בשם הרב חמדת ימים (דף ע"ה). והמנהג רווח ומפורסם לקרוא מזמורי תהילים בליל יוה"כ וסגולתם רבה לחתום לחיים טובים.




תהילים בלילה 
 
ואדם שאינו יודע ללמוד אלא מקרא תנ"ך, מותר לו לקרוא תהילים בלילה כדי שלא יתבטל מלימוד תורה.
 
כן קבלתי ממו"ר הרה"ג יוסף צוביירי שליט"א. וכ"כ הרשל"צ מרדכי אליהו שליט"א בס' תהילים בהוצ' דרכי הוראה לרבנים בירושלים. וע"ע בשו"ת יבי"א ח"ו או"ח סי' ל'. 
 



מי שלא נמצא אתו אלא ספר תהילים
 
מי שלא נמצא אתו אלא ספר תהילים או שלא חננו ה' דעת לעיין בלימודי התורה, לא יהא יושב בטל, אלא יקרא במזמורי התהילים ואפילו יחזור עליהם כמה פעמים ביום. שהרי אמרו רבותינו ז"ל (תדא"ז פ"ב), שאפילו אם קורא וחוזר וקורא כל היום פסוק "ואחות לוטן תמנע", נותנין לו שכר כאלו עוסק בנגעים ואהלות. וכן מי שאין בידו שום ספר, בשבתו בחנות ובלכתו בדרך, יוכל ללמוד מזמורים השגורים בפיו, ויחזור עליהם אפילו אלף פעמים, ויקבל שכר טוב, וערבה לה' כעוסק בנגעים ואהלות. ובאמת אמרו (ברכות ה): "אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכון לבו לשמים".
 
רבי אליעזר פאפו זצ"ל בעל "פלא יועץ" בסוף ערך "תהילים", והוא מותר לקרוא גם בלילה כמ"ש לעיל. והגר"ח פלאג'י זצ"ל כתב בהק' לספרו הכתוב לחיים בזה"ל: "ובכל עת ובכל רגע לא ימיש מללמוד בהם – במזמורי התהילים – לעת הפנאי, ויותר יותר להולכי דרכים כמ"ש בחס"ל (דס"א ע"א)".



תלמיד חכם המזכיר פסוקי תהילים
 
תלמיד חכם הדורש ברבים בעל-פה, ומזכיר פסוקי תהילים או פסוקי תורה בדרשתו, רשאי לומר שם ה' כקריאתו, ולא יאמר "השם", ואפילו שהוא מזכיר רק חלק מהפסוק.
 
כן קבלתי ממו"ר מהר"י צובירי שליט"א, והעירני שכן מנהגינו לומר שם ה' כקריאתו הן בכל הזכרת פסוקים בלימודינו ואפי' בלימוד רש"י ובדרשה כיון שהלימוד הוא לשם שמים". וכן הראני מ"ש בהג"ה כת"י בספר שתילי זיתים - על דברי הרמ"א בשו"ע או"ח סי' קנה ס"א, על ד"ה  "ואף מי...וילמוד מעט במה שיודע" - וזה לשון ההג"ה: "כתב קיצור השל"ה ז"ל, מצאתי כתוב בשם גדול אחד ובשם ספר אומץ יוסף סי' שיא וז"ל, אע"פ שהמזכיר את השם לבטלה עבירה היא בידו, אם מזכירו דרך לימודו מצוה להזכירו בפירוש אדנ"י, ולא לכנות לומר אדוש"ם וכיוצא, שאין דרך כבוד כלפי מעלה לכנות, עכ"ל. כ"כ ה"ר אברהם שפרלינג ז"ל בספר טעמי המנהגים עמוד תצג. וכן האריך על זה בספר ליקוטי מהרי"ח ז"ל דף ק"נ ע"ב בשם כמה רבוואתי עי"ש. וכ"כ הגאון חיד"א בדרכ"י א"ח סס"י רטו עי"ש. ולזה מסכים מהר"י בדיחי ז"ל בחידושים שבסופו עמוד רלה אות סג עי"ש. וע"ע בחידושי רבי אליהו גוטמאכאר למס' ברכות דף ו' ע"א", עכ"ל. וכ"כ מהרי"ח זצ"ל בס' תורה לשמה, סי' קצז. וע"ע בשו"ת יבי"א או"ח ג, יד. ועתה נתבשרתי במאמר שלם שכתב מו"ר בס' ויצבור יוסף בר, אזכה ואראנו. 



פסוקי תהילים הנמצאים במאגר ממוחשב
 
מותר להשתמש בפסוקי תהילים הנמצאים במאגר ממוחשב, להעתיקם מתוך תקליטור וכד', להקלידם ולערכם על המסך, וכן לשנות בהם כפי הצורך, ואין בזה איסור כותב ומוחק ולא חשש איסור, כיון שאין האותיות מודפסות על דבר המתקיים אלא רק מוקרנות בתיבה אלקטרונית. ומותר לכתבם כחידושי תורה בחול המועד, במכונת כתיבה או על ידי מחשב אלקטרוני, משום דלא חשיבא כמעשה אומן אלא כמעשה הדיוט. 
 
וכן הוא בכל מאגר תורני. שו"ת יביע אומר ח"ח או"ח סי' מח, ושו"ת עשה לך רב ח"ח עמ' שסא. וע"ע בהל' חול המועד לרשל"צ מרדכי אליהו שליט"א במחזור קול אליהו לג' רגלים. 
 


הלחנת מנגינות לפסוקי תהילים
 
מותר להלחין מנגינות לפסוקי תהילים, ולשורר בהם לשבח השי"ת. ומעיקר ההלכה מותר גם להרכיב מנגינות שהיו בשירי חול על פסוקי קודש, ועי"כ הוא מעביר אותן אל מקור הקודש. ובתנאי שהמנגינות היו בשירי חול סתם שתוכנן חולין, אבל מנגינות הלקוחות ממוסיקה אסורה או משירי עגבים אסור לשמעם ולהשמיעם ולא להשתמש בהם. וגם אלו המותרים הם בתנאי, שאין זה מפריע לעיקר הכוונה הקדושה באמירת התהילים, אבל אם הדבר מפריע ימנע מהם. ומכל מקום, בוודאי יש להעדיף מנגינות ממקור הקודש כראוי.



הקלטת פסוקי תהילים

וכן הוא בכל פסוקי המקרא. בשו"ת יבי"א ח"ו או"ח סי' ז ס"ק א-ג, ובילק"י ח"א עמ' פג-פד. ובשו"ת עשה לך רב ח"ג סי' ה וסי' טז, וסי' יז וסי' יט, וח"ד סי' יז וסי' כו, וח"ו סי' ו. וראה מ"ש בקונטרס “תהילות יוסף", משם מוהר"ן בס' עצות ישרות ערך נגינה.  מותר להקליט ולהשמיע פסוקי תהילים המתנגנים במכשירי הקלטה, ואע"פ שמוקלט בהם שם שמים, ואפילו בחול המועד. ורשאי לשנות ולמחוק כפי הצורך, והמחמיר תבוא עליו ברכה. ומ"מ יקפידו השומעים לשמוע ולשיר כראוי מתוך כוונת הלב לשבח לפניו יתברך. ויזהרו שלא לשמוע בדרך שחוק וקלות ראש, ויזהרו שלא לשורר כצפצוף הזרזיר בלא כוונת הלב, ובמקום גילה שם תהא רעדה, וידעו כי שירה במקום תפילה.

וכן הוא בכל פסוקי המקרא. שו"ת יביע אומר חלק ד או"ח סי' מו, וציין למ"ש מהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק סי' קסו, ע"ש. ועוד שם בח"ד יו"ד סי' כ, שם ח"ח יו"ד סי' כו וציין שכ"כ הרה"ג רבי משה טורצקי בשו"ת ישיב משה עמ' קמה בשם הגרי"ש אלישיב נר"ו ושו"ת עמוד הימיני ח"ב סי' מב. וע"ע בשו"ת יחוה דעת ח"ד סי' נ. שו"ת אגרות משה חלק יו"ד א' סי' קעג . וע"ע במ"ש מנב"ר סי' מט הל' א' סק"ו.




אסור לקרוא תהילים כשהוא ערום
 
אסור לקרוא תהילים כשהוא ערום, או כנגד חברו שהוא ערום, משום שנאמר ולא יהיה בך ערות דבר. ודווקא אם מוציא בשפתיו, אבל להרהר במזמורי תהילים מותר, שהרהור לאו כדיבור דמי, והיינו בבית המרחץ לבד, אבל במקום שיש בית הכסא אסור.

בשו"ע או"ח סי' עד ובביאור שתילי זיתים שם. "להרהר מותר" - עיין במ"ש שו"ע או"ח סי' פג-פד וביאורי שתילי זיתים שם. וע"ע שו"ת החיים והשלום למו"ר הגר"ח כסאר שליט"א, או"ח סק"לד. והובא בהרחבה בשו"ת יבי"א ח"ה או"ח סי' יא, ילק"י ח"א עמ' קכד הל' א', ובעמ' קכט ואילך. וזה עתה נתפרסם ספר תהילים בהוצאת מכון יחוה דעת ושם כתב להתיר "לקרוא תהילים בחוף הים כנגד העומדים שם כשהם לבושים בגד ים.. אחר שאינם ערומים לגמרי", עיי"ש. וצריך להיזהר ולהקפיד בזה הרבה מאוד מפני קלות ההתנהגות השורה במקומות כאלה, לבד מתופעות האסורות בחומרת גדרי הצניעות, ולכן ברור כי הרוצה לקרוא מוכרח לשמור את עצמו במקום הראוי לכך. 
 



קריאת תהילים כשטפח מגולה
 
אסור לקרוא תהילים או כל דבר שבקדושה, כשלפניו טפח מגולה באשה במקום שצריכה לכסותו, אפילו היא אשתו. ואפילו במקום שבעוונות הרבים רוב הנשים הולכות בפריצות, וכגון בלי כסוי ראש או ללא שרוולים וכד' באוטובוס או בכל מקום, אסור לקרוא תהילים כשהן לפניו, והאיסור חמור בכל הזמנים ובכל המקומות . אולם מותר לקרוא כנגד אשה המכוסה בפאה נכרית . ובכל זה רשאי לעצום עיניו ולקרוא.

שו"ע או"ח סי' עה ובביאור שתילי זיתים שם. ובשו"ת יבי"א ח"ו או"ח סי יד, ובילק"י ח"א עמ' קכה. ראה בשו"ת יבי"א ח"ה (אבה"ע סי' ה', ובילק"י ח"א עמ' קכה), שכ"כ משם הגרי"ח בבא"ח והרב ערוך השולחן ועוד עיי"ש. "אבל רשאי" – כמ"ש בדיני התהילים מהד' יחוה דעת, וכתב שם שאינו צריך דווקא להסב פניו, אלא די שעוצם עיניו ואינו רואה הערוה. ומ"ש עוד להקל גם "בהחזרת פניו לצד אחר מותר, ואע"פ שהיא עומדת סמוכה לו", פשוט שכוונת דבריו דווקא במי שמוכרח ואנוס במציאות שכזו כמי שנוסע באוטובוס וכד', וכשהוא מסב פניו לצד אחר אין לחשוש להרהור במה שהיא עומדת בסמוך, אבל ב"איכא דרכה אחרינא" חייב להבריח עצמו למקום אחר.

 


קריאת תהילים כאשר לפניו ידיה או רגליה של אשה
 
מותר לקרוא תהילים כאשר לפניו ידיה או רגליה של אשה, במה שרגיל להיות מגולה. אבל אם מסתכל בה בכוונה ליהנות מיופייה אפילו במה שרגיל להיות מגולה, וכ"ש להחמיר במה שרגיל וחייב בכיסוי שאין זה אלא פריצות ועבירה - בכל זה אסור באיסור חמור, ואסור לו להסתכל בה בכך, ובודאי שאסור לו לקרוא כנגדה תהילים. 
 



קריאת תהילים מול טלויזיה
 
האיסור לקרוא כנגד פריצות מגולה באשה, הוא גם כשרואה טפח מגולה באשה המוקרן על מסך או המצוייר בתמונה, שהרי התורה הקפידה על ההסתכלות והראיה. ואין להקל בזה אפילו במקומות שרוב הנשים רגילות להלך בפריצות ללא שרוול וכד', ואסור אפילו כנגד טפח באשה נכריה . וטוב להחמיר לעצום פניו כשקורא גם כנגד ילדות שאינן לבושות בצניעות . ורק אם מתבונן בספר והוא מרוכז בו, ואינו רואה את הפריצות כלל, מותר לו לקרוא תהילים וכן דברי תורה.

"ואין להקל" - כמ"ש בדיני התהילים מהד' יחוה דעת ע"פ שו"ת יבי"א (ח"ו או"ח סי' יד אות ג'), ובא"ח פרשת בא סע"ח. "וטוב להחמיר" – דאמנם הקילו בילדות קטנות מגיל תשע שרגילות בגילוי שכזה ודווקא שאין לחוש בכך להרהור, אך מ"מ "המחמיר תע"ב". כמ"ש בדיני התהילים מהד' יחוה דעת, ע"פ הרמב"ם (פ"ג מהל' ק"ש ה"טז), ובשו"ע יו"ד ססי' רס"ה, ובשו"ת יב"א ח"ו (או"ח סי' יד). בגמ' ברכות כד, ושבת כג ע"א ובב"מ קיד ע"ב. ושו"ע או"ח סי' עה וביאור שתילי זיתים שם. ובשו"ת יבי"א ח"ו או"ח סי' יב, ושו"ת יחוה דעת ח"ד סי' ז, ובילק"י ח"א עמ' קכו.




נשים נשואות בשעה שקוראות תהילים

נשים נשואות חייבות ממילא בכיסוי הראש, וכמו כן בשעה שקוראות תהילים, וכן כשמתפללות או לומדות בהזכרת שם השם. ונערות רווקות, שהן רגילות להתפלל ולברך בגילוי ראש, ואעפ"כ יש להורות להן לכסות את ראשן בעת שקוראות תהילים, וכן בעת שלומדות תנ"ך בהזכרת שם השם .
 
שו"ע או"ח סי' צא סע"ג, והכל חייבים לכסות ראש בשעת לימוד וקריאה בתורה, ואין בזה הבדל בין אנשים לנשים. נערות רווקות רגילות - כך נוהגות הרבה בנות, והקלו להן מטעם שהוא מחלוקת הפוסקים, ומ"מ ראוי להחמיר כדעת מרן. וע"ע במ"ש הג"ר חיד"ה שליט"א בספ' מקור חיים לבנות ישראל, פ"ב ה"א, ושם בהע' 2. ובשו"ת יבי"א ח"ו או"ח סי' יג וסי' טו, ובשו"ת יחוה דעת ח"ה סי' ו.



 

מותר לאשה לקרוא תהילים גם בימי נידותה
 
מותר לאשה לקרוא תהילים גם בימי נידותה, לפי שאין טומאת הנדה אלא למקדש וקדשיו ולבעלה בלבד. אבל תזהרנה להקפיד על נקיונן בעת הקריאה, ובשעה שהמקום לא נקי יפסיקו הקריאה עד שיהא נקי. 
 
ע"פ שו"ע או"ח סי' פח. ומהרד"ם בשתילי זיתים שם בסוף סק"ג. וע"ע במ"ש הרמב"ם במו"נ ח"ב פרק מז. ושו"ת יחוה דעת ח"ג סי' ח, ובילק"י ח"א עמ' קלד-קלה.



דין חולה עם קטטר בקריאת תהילים
 
חולה או זקן שנזקק ל"קטטר" (שדרכו נוטפים מי רגליו לתוך שקית או כלי), מותר לו לקרוא תהילים ודברים שבקדושה, אך יקפיד שיהיו בגדיו העליונים נקיים ולא יהיה שם ריח רע כלל.

עיין בשו"ע או"ח סי' עו וביאור שתילי זיתים שם סק"י, ועוד בסי' עח ושת"ז שם סק"ה. ונפסק מפורש בילק"י ח"א עמ' קלב, ע"פ שו"ת הרמ"א סימן צ"ח ועוד עיי"ש. 
 



בעל קרי בקריאת תהילים
 
מותר לבעל קרי לקרוא תהילים ודברים שבקדושה, ואפילו בלי טבילה או רחיצת תשעה קבין מים במרחץ. ויש חסידים ואנשי מעשה המחמירים על עצמם תחילה לטבול או לרחוץ עליהם תשעה קבין, ואח"כ קוראים תהילים ודברים שבקדושה.
 
שו"ע או"ח סי' פח ובביאור שתילי זיתים שם. ונפסק בילק"י ח"א עמ' קלג. "תשעה קבין" - שיעורם כשנים עשר ליטר ושש מאות גרם מים, ומועיל גם במקלחת. וע"ע ברמב"ם הל' ק"ש פ"ד ה"ח ובפירוש בעל שם טוב למו"ר הגר"ח כסאר שליט"א, וכן בהל' תפלה פ"ד ה"ה. 
 



הקורא תהילים לרפואת אשה החולה
 
כתב מרן החיד"א, כי הקורא תהילים לרפואת אשה החולה, לא ישנה מלשון המזמור לאמרו בלשון נקבה, אלא יאמר המזמור כמו שהוא בנקודותיו וטעמיו. כי מלבד שיש בזה איסור מן הדין, עוד יש לידע כי הכל צירופים ורזין עילאין, והמשנה ח"ו פוגם. ושומר נפשו לא ישנה, ועליו תבוא ברכת טוב.
 
מרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ, סי' ע' סעיף ב', על הגהת הרמ"א באו"ח סי' קטז. וראה עוד מ"ש מהר"י צובירי שליט"א במאמרו בקודש "יסודות ומקורות מנהגינו לכנות בשעת קריאתינו בתורה שבע"פ לשונות של עונש ושלילה", שנדפס בספר זכרון "נרות זכריה" עמ' נט, בני ברק, ה'תש"ן. ועתה נתבשרתי שנתפרסם בס' ויצבור יוסף בר למו"ר, אזכה ואראנו. 



המתפלל לרפואת החולה
 
המתפלל לרפואת החולה, אינו צריך להזכיר את שם החולה בתפלתו, שהרי משה רבינו התפלל על מרים ואמר "אל נא רפא נא לה", ולא הזכיר את שמה כלל. וכל זה דווקא כשהוא מתפלל בפני החולה, אבל אם היה מתפלל שלא בפניו, יזכיר את שם החולה ושם אביו: פלוני/ת בן/בת פלוני, וכן מנהגינו להזכיר דווקא בשם האב.
 
גמ' ברכות דף לד ע"א. ומהרד"ם בשתילי זיתים  על שו"ע או"ח סי' קיט סק"א, ומהרי"ץ במעיל-קטן הל' תפילה ס"ק קמ"ו. כן קבלתי ממו"ר מהר"י צובירי שליט"א, שכן מנהגינו להזכיר בתפילה ומישברך ובכל מקום שם האדם וכן האשה בשם אביה, ולא כמי שנהגו להזכיר בשם האם. וסמך לזה הראני ברמז דברי הגר"א בפי' עה"ת אדרת אליהו בריש פר' אמור.  ועוד נתבאר בשו"ת יבי"א ח"ב או"ח סי' יא. 



הקורא תהילים ומתפלל לרפואת אביו או אמו
 
הקורא תהילים ומתפלל לרפואת אביו או אמו, לא יתארם בתארי כבוד, כגון אבי מורי ועטרת ראשי וכד', כי אין גבהות לפני המקום ב"ה. אלא יאמר, עבדך אבי פלוני בן פלוני. וכן יאמר על אמו, אמתך אמי פלונית בת פלוני. וכן על רבו או על תלמיד חכם יאמר כן, עבדך רבי פלוני בן פלוני. 
 
גמ' ברכות דף לד ע"ב. ומהרד"ם זצ"ל בשתילי זיתים סי' קי"ט סק"א בשם מ"א והפר"ח והזוהר עי"ש, ומרן הראי"ה קוק זצ"ל בשו"ת דעת כהן סי' קלב, ועוד בשו"ת יבי"א ח"ב או"ח סי' יא וילקוט יוסף ח"א עמ' רעא. 
 



אונן הקורא תהילים
 
מי שהוא אונן, מתו מוטל לפניו וצריך לקברו, ואפילו מסר את המת לחברא קדישא או לאחרים המטפלים בקבורתו שכל זמן שהמת עדיין לא נקבר חלים על האבל דיני אנינות, אסור לו לקרוא תהלים ואע"פ שכוונתו לקרוא לעילוי נשמת הנפטר  . ובמקום שיש אחרים שישתדלו בכל צרכי קבורת המת, אם האונן רוצה להחמיר על עצמו רשאי ואין מוחין בו.

אונן פטור מצוות עשה שבתורה. מקור הדין במשנה ברכות (דף י"ז ע"ב), ובמסכת שמחות ריש פרק י'. ובשו"ע או"ח סימן ע"א סע"א, ויו"ד סימן שמ"א סע"א. וביה"ל או"ח סי' ע"א ד"ה מי בשם החיד"א בברכ"י. ודין אונן קיים עד הקבורה שיקבר בקרקע ממש, וכ"כ מרן הרשל"צ הגאון הרב מרדכי אליהו בהערות דרכי הלכה לקיצור שו"ע (גנצפריד) סימן קצו הלכה ד- ה', והלכה כא. אונן אסור במצוות עשה מן התורה. ואם רוצה להחמיר על עצמו, הדין מבואר בדעת מרן כך: באו"ח סי' ע"א כתב תחילה "ואפילו אם רוצה להחמיר על עצמו לקרות אינו רשאי", ואח"כ הוסיף "ואם יש לו מי שישתדל בשבילו בצרכי הקבורה ורצה להחמיר על עצמו אין מוחין בידו". אבל ביו"ד שם, כתב מרן דעה ראשונה בסתם דאונן פטור, ואח"כ הביא בשם י"א שאפילו ירצה להחמיר אינו רשאי. מהרד"ם בשת"ז סי' ע"א סק"ד ציין לדברי מרן וסיים "וכפי הכלל המסור בידנו, שסתם וי"א הלכה כסתם, לא קשיא", ומשמע שפסק להקל שאם ירצה האונן להחמיר על עצמו רשאי, והיינו דווקא כתנאי שכתב מרן "אם יש לו מי שישתדל בשבילו בצרכי הקבורה". ואמנם, בספר שארית יוסף ח"ב (סימן ע"א מעמ' קצ"ח) פסק להחמיר עיי"ש, אבל כתבנו כאן דווקא כדעת מהרד"ם להקל. וכ"כ כף החיים אות ז' בשם העו"ת והא"ר והחיד"א בברכ"י, והרב סידור יו"ט בדיני ק"ש ערבית, ולמ"ש כן לעיל מיניה בסי' נ"ה אות י"ג.




אבל לעניין קריאת תהילים
 
מי שהוא אבל, אסור ללמוד בימי השבעה לא במקרא ולא במשנה ותלמוד ולא באגדה. ולעניין אמירת תהילים, כתב בעל "גשר החיים": וראיתי שאוסרים עליו גם אמירת תהילים, שהוא בכלל דברי תורה, ודומני שאם אומר התהילים בדרך תפלה ובקשה והתעוררות לתשובה אפשר להתיר לו.
 
"אסור ללמוד" במסכת מו"ק דף טז. וכא., וטור ושו"ע יו"ד שפ"ד. "ולעניין אמירת תהילים" ר' גשר החיים ח"א פרק כא סי' ה, א. 
 



אבל הקורא תהילים בשלושת הרגלים
 
ומי שנפטר לו מת בתוך ימי המועד בשלושת הרגלים, שהוא צריך לישב שבעה רק לאחר המועד, והוא רוצה לקרוא בימי המועד תהילים לע"נ הנפטר וקשה לו ללמוד בדברים הרעים כמו איוב וירמיה, יש לו על מי לסמוך להקל ולקרוא תהילים . וכן מותר לאבל זה להשתתף בלימוד התהילים שנהגו בתיקון הושענא רבא.
 

כמ"ש בהערות ל"דינים הקשורים לקריאת תהילים" בספר תהילים שיצא עתה ע"י מכון יחוה דעת, והוא מבואר בשו"ת יבי"א (ח"ד יו"ד סי' ל"א מעמ' שיח), ומקורו ע"פ תשובת חכם צבי (סימן ק'). מקורו ע"פ מה שהתירו רבני ירושלים כמ"ש הרב מזבח אדמה בשם שולחן מלכים, הביאו החיד"א במחזיק ברכה קונטרס אחרון סימן תרסד. וע"ע במ"ש בשו"ת יבי"א ח"ד (יו"ד סימן לא. ובמ"ש בדיני התהילים מהד' יחוה דעת).




תהילים בסמוך לקברות
 
מותר לקרוא תהילים בסמוך לקברות, ואינו צריך להתרחק ד"א ואין בזה איסור של לועג לרש. יש שנהגו בא"י לומר כל ספר רביעי בתהילים ע"פ הספר "עילוי הנשמות", ואח"כ קוראים במזמור קי"ט את פסוקי שמו של הנפטר, ומשלימים במזמור ק"נ. בספר "גשר החיים" ציין למנהג לומר ע"י הקבר ביום השנה שבעה מזמורים אלו: לג, טז, יז, עב, צא, קד, קל. ואח"כ פסוקי שמו ממזמור קי"ט, ותפילת אנא בכח וקדיש.
 
כ"כ הרשל"צ מרדכי אליהו שליט"א בס' תהילים בהוצ' דרכי הוראה לרבנים בירושלים, וציין למ"ש מרן החיד"ה בברכ"י סי' שדמ סק"ז. וע"ע שו"ת יחוה דעת ח"ו סי' ה, ובילק"י ח"ז עמ' קצ. ומנהג הקריאה ידוע ע"פ הספר עילוי הנשמות כמנהג קהילות עדות המזרח. ובס' גשר החיים הובא ב"א עמ' שמג. 
 
 


ההולך לבית הקברות לקרוא תהילים 
 
ההולך לבית הקברות לקרוא  תהילים על קברות אבותיו ויקיריו, לא יאמר שהוא קורא את התהילים לעילוי נשמת המנוח פלוני בלבד, כי המתים האחרים מתקנאים בו, אלא יאמר "לעילוי נשמת כל מתי ישראל ובכללם המנוח פלוני בן פלוני".
 
 כן הסכים מו"ר מהר"י צובירי שליט"א, וכ"כ משם הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א בפסקי הלכות בספר תהילים, מהד' אור ודרך. 
 


אמירת תהילים על קברות צדיקים
 
מנהג ידוע להשתטח על קברות הצדיקים לשאת שם רנה ותפילה ולהרבות באמירת מזמורי תהילים. וראוי המנהג הן ממעלת המקום המעוררת את לב האדם להיות נשבר בתפילה לפני ה', הן מערך המקום שהוא מקום קדוש וטהור ויש בו כדי לרומם את תפילת האדם, הן מזכות הצדיקים המעוררת חסד מאת ה' לאדם המתפלל, ועוד מפני שתפילתם של צדיקים מתעוררת מתפילתו של האדם.
 
מנהג ידוע ומפורסם, וכן נהגו רבים מק"ק בתימן לעלות לציון קבר אבא שלום שבזי זת"ע, וזכו בזכותו לישועות ונפלאות. ור' מ"ש מהר"א אלנדף זצ"ל בחוב' פליט ושריד על הרשב"ז והרש"ש, ועוד בס' אבא שלם שבזי וס' הרש"ש להרב אבנר עפג'ין. וידועה תפילה מיוחדת לאומרה על קברם, והבאנוה לקמן בקונטרס "יהיו לרצון". עוד זיכה הקב"ה את קהילותינו לעלות ארצה בקוממיות ארצינו וקיבוץ גלויותינו, ורבים נהגו לפקוד את קברות האבות והאמהות וחכמי ישראל תנאים ואמוראים וצדיקים וחסידים. ערך המקום - ע"ע בגמ' תענית דף טז ודברי התוס' שם בד"ה יוצאים. ועוד בשו"ע סי' תקע"ט ס"ג, ובהרמ"א בסי' תקפ"א ס"ד. ומ"ש שהוא "מקום קדוש וטהור" הוא כדברי המהר"יל זצ"ל, בבה"ט שם סק"יז, ובאורך במק"ח השלם ח"ה פרק רצה 
 


יזהר שלא תהיה מגמת תפילתו אל הצדיקים
 
מכל מקום, יזהר שלא תהיה מגמת תפילתו לא אל הצדיקים ולא למלאכים שיעשו בקשתו, אבל רשאי לבקש שימליצו בעבורו לפני ה' יתברך. וכל תפילתו תהיה רק אל הקב"ה שיעשה עמו חסד בזכות הצדיקים, ויידע כי הוא יתברך לבדו שומע תפילת כל פה.
 

בשו"ת מנחת יצחק ח"ח נג, ובשו"ת אגרות משה או"ח ה', סי' מג."ומכל מקום" - כן קבלתי ממו"ר הרה"ג יוסף צובירי שליט"א, והעירני למ"ש מהרד"ם בשתילי זיתים בשו"ע או"ח סי' תקפ"א סקטז (וכ"כ בכף החיים סופר שם). וע"ע במ"ש מהרי"ץ בסדר האשמורות על בקשת אראלי מרומים, וכן מנהגינו גם בבקשת "כת יש למעלה", ע"ש. ועל דרך זה ביאר מור"י צובירי בקשות אלו בחיבורו אשמורה בלילה, ע"ש. וע"ע 
 

 


הוסף תגובה :

שמך :
נושא התגובה :
תגובה :

שם : דליה סלומון

תודה
מקסים עונה על השאלות


שם : אורטל

ימים של התהילים.
אם למשל אני רוצה להתחיל לקרוא את התהילים של אותו יום וממשיכה לאורך תהילים של היום שאחריו ולמחרת ממשיכה מאיפה שהפסקתי, מותר לי?





 

שלח לחבר
הזמן את חברך לצפות בדף זה

הדואר שלך


הדואר של החבר




 
מדורי תהילים :
 

 
 

 

אתרי הללויה נוספים:

לרפואת מאיר אוריאל בן עידית ולעילוי נשמת מאיר בן תמו, שרה לאה בת חנה תרצה
Created by Jewtech