שלח לחבר
הזמן את חברך לצפות בדף זה

הדואר שלך


הדואר של החבר




מאמר תיקון תהילים הגדול לגאולה

מדברי השל"ה הקדוש הצדיק רבי ישעיהו בן הרב אברהם הלוי הורביץ זיע"א

מי שנפשו חשקה לדבקה בו יתברך בשבחיו, אז ידבק עצמו בספר תהלים .
וכבר אמרו רז"ל (ירושלמי שקלים ב, ה) שהתפלל דוד המלך עליו השלום שיאמרו זמירותיו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. וזה לשון רבינו יונה בפרק אין עומדין על המאמר דלעיל, אמר האל הגדול הגבור כו', יש מפרשים דווקא בשמות התואר כגון אלו אין להאריך, אבל בדברים של שבח, אם משבח למקום שעשה עמנו נסים ונפלאות ומספר אותם אינו אסור. ונראה שאפילו בזה העניין אין להאריך על מה שתקנו חז"ל יותר מדאי, דהא אמרינן (בהמ"ד ו'), כל המספר בשבחו של מקום יותר מדאי נעקר מן העולם. ואפשר לומר שלא אמרו ז"ל אלא כשחותם בו בברכה של הברכות שהם תואר, כגון מחיה המתים רופא חולים גואל ישראל, אבל כשאינו חותם על השבח בברכה אין בכך כלום. והנכון כדי לצאת מספק זה, שמי שירצה להאריך בשבח המקום ברוך הוא שיאמר אותו בפסוקים, וכיון שאומר פסוקים, אם הוא משבח למקום דרך קריאת פסוקים אין בכך כלום, מפי מורי הר"ב נר"ו, עד כאן לשונו.

ואשרי האיש אשר אומר תהלים בשירה ובזמרה ובשמחה ובכוונת הלב,
לא כמו בדור הזה שאומרים במרוצה ובמהירות ובבלתי כוונה והבנה, ושוגים גם כן בקריאה ומדלגים הפסוקים וחוטפים זה מזה, האומר חוטף פסוק של העונים, והעונים חוטפים פסוק של האומר, וכמעט אין זה בירך אלא מנאץ ח"ו. על כן אני אומר טוב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה.

ומי לה' אלי יתפוס זה הסדר שאסדר דבר יום ביומו חק ולא יעבור, כי על כן באתי בקונטרס הזה. ראשית דבר, תהלים יחלוק לימי החודש לגמור אותו כאשר סדר בעל צידה לדרך, דהיינו יום ראשון עד למה תעמוד מרחוק סימן י', יום שני מן למה תעמוד עד למנצח לעבד סימן י"ח, יום שלישי מן למנצח לעבד עד מזמור לדוד סימן כ"ג כו' ככתוב בצידה לדרך עיין שם:

עוד ראה ראיתי לומר בכל יום עשרה מזמורים, תלתא דפורענותא שהם נגד הגלות המר, ותלתא דתיובתא לקיים מה שנאמר (דברים ד,ל), בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושמעת בקולו, ותלתא דנחמתא דהיינו הגאולה מתוך השבועה. וסדר שלש אלה נזכרו בפרשת נצבים (דברים ל, ג), והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך, והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלהיך שמה, ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך, ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלהיך שמה. ועל פי סדר זה סדר מזמורים הנ"ל. ואחר כך מזמור עשירי מעניין הגאולה העתידה עתה, כי אז יכירו כל עולם מלכות שדי והיה ה' למלך על כל הארץ:

והנה הקרה ה' לפני דרך נכון דרך עולה בית אל, הבא בסוד ה' ונתגלה לו תעלומות חכמה, אז ידע ויבין שהדברים יעשו רושם למעלה למעלה ואשריו ואשרי חלקו.

כי לפי מה שבינותי בספרים שלש על שלש הנ"ל, הם נגד מערכות האצילות הקדוש שהם עשר קדושות ושלש מערכות בבחינה זו הדין לקו החסד וקו הרחמים, ומלכות עשירית קודש המקבל בכל הקדושות:
תלתא דפורענותא נגד שלש אלה שהן קו הדין, בינה דמינה מתערין דינין, וגבורה והוד.
תלתא דתיובתא נגד התשובה, שימינו של הקדוש ברוך הוא שהיא החסד פשוטה לקבל שבים מצד חסדו, ובסוד הלובן שהוא קו החסד נתלבנו ביום כפורים עם התשובה חוט של זהורית, והם שלשה, חכמה שורש החסד, והחסד, ונצח ענף החסד.
ותלתא דנחמתא נגד קו הרחמים, כתר תפארת יסוד. ואז יתקן מלכות שדי, ותתחדש אור הלבנה כאור החמה בסוד עטרת תפארת, על ידי יחוד יסוד, וישתמשו בכתר אחד:

ואני אגלה רמז אחד או שתים בכל מזמור ומזמור מעניין הנ"ל, וישמע חכם ויוסיף לקח כהנה וכהנה אלף פעמים, כי לא באתי להזכיר אלא ראשי פרקים, ואין מוסרים אלא לחכם שמבין מדעתו (חגיגה יג, א).


תלתא דפורענותא נגד קו הדין:

סימן ע"ט:
מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך וגו' עד לדור ודור נספר תהלתך. היכל קדשך - בינה, היא היכל להקודש חכמה כנודע, ומצד בחינה זו נקראים ישראל קודש לה' ראשית וגו' (ירמיה ב, ג), וכתיב ראשית חכמה יראת ה' (תהלים קיא, י). שמו את ירושלים זהו ירושלים של מעלה, שעליה אמרו רז"ל (תענית ה, א), לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא בירושלים של מטה, וירושלים של מטה הוא יחוד תפארת ומלכות, סוד 'ו' ב'ה', וירושלים של מעלה יחוד חכמה ובינה, סוד 'י' ב'ה'. מהר יקדמונו רחמיך, כי בינה אף על גב דמינה מתערין דינים, מכל מקום עיקרה הוא רחמים. שבעתים אל חיקם, מצד המשכת ההשפעה מסוד השבעה המשתלשלים מבינה. וסיים נספר תהלתך, תהלה גם כן רומז מבינה כמוזכר בקצת מקומות בזוהר כמו שכתב בפרדס בשער ענייני הכינויים:

סימן פ':
למנצח אל שושנים וגו' עד האר פניך ונושעה. עוררה את גבורתך בזה המזמור רמזים לספירת גבורה. זהו הגבורה, והיא נקראת אלהים, וזהו אלהים השבני וגו'. יכרסמנה חזיר מיער זה עשו בן יצחק אשר ציד בפיו, הצד הבריות בסוד פחד יצחק ע"כ. אלהים צבאות שוב נא הבט משמים, הוא התפארת המטה כלפי חסד. ואמר אחר כך תהי ידך על איש ימינך, בסוד הגברת החסד וימין ה' רוממה על יד שמאל יד כהה:

סימן קל"ז:
על נהרות בבל וגו' עד אל הסלע על ערבים וגו' איך נשיר וגו'. השיר של הלוים הוא מצד הגבורה כנודע. בזה המזמור רמזים לספירת הוד., והוא להלל ולהודות בסוד ההוד שהוא ענף הגבורה. וכבר יש במדרש (פס"ר לב, ד) שמזמור זה נאמר על הלוים שקטעו אצבעות ידיהם כדי שלא יהיו יכולים לקשקש בכלי שיר לפני נבוכדנצר ועבודה זרה שלו.


תלתא דתיובתא נגד קו החסד:

סימן כ"ה:
לדוד אליך ה' נפשי אשא עד מכל צרותיו. דרכיך ה' הודיעני הם הדרכים נתיבות בסוד ל"ב נתיבות חכמה, בזה המזמור רמזים לספירת חכמה., ואחר כך כל אורחות ה' חסד, כי החכמה שורש החסד. ואמר וחסדיך כי מעולם, ונקרא חסד מעולם על דרך שכתב הפרדס בשער ענייני הכינויים, כי החכמה נקראת עולם ההעלם, מפני שבה הקצות ההויות דקות ביותר סוד ה' ליראיו, כי החכמה מאין תמצא, והיא אתר דלא קיימא לשאלא שרותא דנקודא עילאה סתימא דלא ידיע:

סימן נ"א:
למנצח מזמור לדוד בבוא אליו נתן הנביא וגו' עד על מזבחך פרים, בזה המזמור רמזים לספירת חסד.. חנני אלהים כחסדך זהו חסד. הרב כבסני וגו', כי הוא המלבין בסוד אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, וזהו שאמר אחר כך ומשלג אלבין. ובסתום חכמה תודיעני, החסד שהוא ענף מהחכמה מגלה עמוקות מני חכמה:

סימן צ':
תפלה למשה וגו' עד כוננהו, בזה המזמור רמזים לספירת נצח.. בטרם הרים, נצח והוד הם הררי ציון. ימי שנותינו בהם שבעים שנה, בבחינת שבע ספירות מהכתר עד נצח, וכל אחת כלולה מעשר עולה שבעים. ומצד הגבורות, דהיינו הוד ענף הגבורה, עולה שמונים, וכלל גם כאן הוד, כי נצח והוד תרי פלגא דגופא. שבענו בבוקר חסדך, נצח הוא ענף החסד. וסיים ויהי נועם כמו שנאמר נעימות בימינך נצח, ומסודר מקו שני בזה אחר זה, ונביא לבב חכמה, שבענו בבקר חסדך, ויהי נועם נצח.


תלתא דנחמתא נגד קו הרחמים:

סימן פ"ט:
משכיל לאיתן האזרחי וגו', בזה המזמור רמזים לספירת כתר., עד אמן ואמן חסדי ה' עולם. בספר הפרדס בשער ענייני הכינויים ערך חסד כתב, הכתר גם כן נקרא חסד עליון, כן פירש בזוהר באידרא, והטעם שהוא משפיע אל החכמה ששם יניקת החסד, ומטעם זה יקרא צד הכתר המשפיע אל החכמה חסד עילאה, עכ"ל. ועיין שם פרק שביעי משער אם אין סוף הוא הכתר, כי נהירו דחכמה מחסד שבחכמה שבכתר. ויודו שמים פלאך ה', כבר נודע הכתר נקרא פלא אמון מופלא, וגם פלא בסוף אלף שהוא הכתר כנודע. והנה בעניין הגלות מבואר בזוהר בכל צרתם לא צר, ל א ב'א' כתיב, ב'ו' קרינן. ב'ו' רמז לתפארת ישראל אשר הושלך משמים ארץ, וצרתם מגעת עד ה'א'. וזהו סוד הוא עשנו ול א אנחנו, כתיב ב'א' וקרי ב'ו', וזהו נחלת יעקב בלי מצרים עד למעלה בעת הגאולה. וזהו ויודו שמים פלאך ה', שמים תפארת, אף אמונתך מלכות, שישתמשו בכתר אחד ד"ו פרצופים, ורוצה לומר אמונתך שהיא עתה באף, כי סביב רשעים יתהלכון, תחזור בקהל קדושים. ומאחר שהמזמור זה רומז אל הכתר שהוא אב לאצילות ובו נכללים, נרמזים כולם בזה המזמור, וזהו שכתוב אל נערץ בסוד קדושים רבה, וסוד הקדושים הם חכמה ובינה, ונורא על כל סביביו הוא הבניין, מהחסד יסובב בסוד השמיטות ונפרטם אחר כך. לך שמים אף לך ארץ, סוד דו פרצופין. צפון וימין זרוע עם גבורה צדק ומשפט חסד ואמת, כולם רמזים להזרועות ונצחים. מצאתי דוד עבדי, הוא מלכות בית דוד:

סימן צ"ח:
מזמור שירו לה' שיר חדש וגו', בזה המזמור רמזים לספירת תפארת., עד במישרים. שיר חדש נאמר בלשון זכר, כי התפארת הוא הזכר, ובעת הגאולה לא תוסף קום בתולת ישראל שהיא הנקיבה לגמלם, רק עתה אקום יאמר ה', השם הגדול בכבודו כמבואר בזוהר. כי נפלאות עשה, יהיה המשך השפעה מהפלא העליון בסוד הדעת אל התפארת. הושיעה לו ימינו, כי כבר נודע שהתפארת מטה כלפי חסד שהוא ימין, והוא בין הימין וזרוע קדשו, והוא זוכר חסדו ואמונתו היא מלכות שמים, וזהו הריעו לה' כל הארץ, יחוד תפארת ומלכות בסוד היסוד הנקרא כל:

סימן ק"ז:
הודו לה' כי טוב וגו', בזה המזמור רמזים לספירת יסוד, עד חסדי ה'. יאמרו גאולי ה', כבר נודע כי יסוד נקרא גואל, כמו שנאמר (רות ג, יג), אם יגאלך טוב, וכתיב, אמרו לצדיק כי טוב, וזהו סוד סמיכת גאולה יסוד, לתפלה מלכות. וזהו שאמר אשר גאלם מיד צר, אשר אז היה ל א צר, ב'א' כתיב וקרי ב'ו', ויסוד הוא משך ה'ו', ועתה גאלם מיד צר. ונזכר ארבע פעמים בזה המזמור יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם, בחינת ענפי היסוד נקראים בנים לבחינת ענפי התפארת, כי יוסף בן יעקב, ויוסף הוא הצדיק, ובתפארת נאמר כתפארת אדם לשבת בית. ועניי נפלאותיו כבר פירשתיו במזמורים הקודמים.

והזכיר ארבע פעמים הגאולה מארבע גליות, ואז בעת הגאולה יתהפכו כל העמים אל שפה אחת ויאתיו כולם לעבדו ויכירו וידעו כל יושבי תבל כי מלכותו בכל משלה, ועל זה יאמר מזמור:

סימן צ"ו:
שירו לה' שיר חדש שירו לה' כל ה'ארץ' עד ישפוט תבל בצדק ועמים באמונתו, והייתה לה' המלוכה והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:
מיד הם נגאלים השיב הקב"ה לשלושת אבות העולם:  "יש דור שהוא מצפה למלכותי, מיד הם נגאלים!  שנאמר ויש תקווה לאחריתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם".
 
 
קרא עוד:

 


הוסף תגובה :

שמך :
נושא התגובה :
תגובה :




 

 
מדורי תהילים :
 

 
 

 

אתרי הללויה נוספים:

לרפואת מאיר אוריאל בן עידית ולעילוי נשמת מאיר בן תמו, שרה לאה בת חנה תרצה
Created by Jewtech