שלח לחבר
הזמן את חברך לצפות בדף זה

הדואר שלך


הדואר של החבר




תהילים בפירוש פשוט - פרק א

 

 

 


בפרק תהילים זה משבח דוד המלך את אלו שכל מעשיהם נקיים ע"י כך שלומדים תורה בדביקות ולשם שמיים. התורה מגינה ושומרת עליהם שלא יחטאו. ומי שלומד תורה לשמה ואין לו חטא כל מעשיו מצליחים ורואה ברכה גדולה בעמלו המועט.

מזמור תהילים זה היה אמור להיכתב בלשון הפוכה "ארור האיש אשר הלך בעצת רשעים" וכו' ובא דוד וכתבו בלשון חיובית. ללמדנו, שתמיד אנו צריכים לדבר בלשון חיובית ונקייה.

מדוע פותח דוד המלך דווקא במזמור תהילים זה לכל ספרו? משום שרוצה ללמדנו שקיום העולם וכל קיום האדם מתחיל ונגמר בלימוד תורה. מצווה גוררת מצווה ולהיפך.


אושר!

כולנו ובפרט בדורנו מחפשים את האושר ואת השלווה. כולנו מוכנים לעשות הרבה ולשם הרבה כדי להגיע לאושר אמיתי. ובפרק תהילים זה נותן לנו דוד הדרכה מעשית בשלבים כיצד להיות מאושרים.
דוד המלך שהיה מלך בישראל אך עבר צרות רבות בימי חייו. אוייבים מבית ומחוץ, חלק מישראל עירערו בתחילה על מלכותו, היה חולה במחלות שונות בכל זאת בפרק הראשון של ספר התהילים בא ללמדנו כיצד להיות מאושרים.


מההתחלה לסוף

כשמתבוננים בפסוק דוד בוחר דווקא את הניסוח המדויק של "הליכה" - "עמידה" - "ישיבה" – רש"י מסביר אם הלך סופו לעמוד ואם עמד סופו לשבת.

"אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים"

אם אדם מרגיש שיש סביבו אנשים רשעים צריך להתרחק מהם אפילו ברמת ההליכה עימם כי הרשעים להבדיל מה - "חטאים" ומה - "לצים" הם מתוכננים. רשע נקרא כך משום שהוא יודע שהדבר אסור, מזיק, לא טוב אך בכל זאת עושה אותו. ולא רק שעושה אותו לבדו אלא משתדל לסחוף אחריו כמה שיותר אנשים כמו שכתוב "עצת" זאת אומרת שיש כאן תוכנית והנהגה שלילית . לכן דוד מדייק שאדם שהוא רשע מתוך ידיעה וודאי רוצה להטבות דרך שלילית שילכו בה גם אחרים. לכן ממליץ דוד המלך בשלב הראשון לא ללכת עם הרשעים.

ובדרך חטאים לא עמד


להבדיל מה"רשע" שלו יש את ה"עצת" החוטא עושה את חטאיו בתמימות. מחוסר ידיעה, מחוסר הבנה, מחינוך לא טוב. אך אין לו כוונות זדוניות ואינו מתכוון לסמן דרך מסוימת אלא הוא חוטא ו"נהנה" לעצמו. ההמלצה של דוד היא שאפילו איתו לא צריך "לעמוד" ב"דרך". לדוגמא אדם שרוצה להחזיר את חברו למוטב אינו יכול ללכת בדרך החוטא ואז למשוך אותו לדרך הטוב כי גם הוא ייפול. הוא חייב להיות איתן בדרכו ואז למשוך את חברו חזרה לדרך הטוב.

ובמושב לצים לא ישב
 

אם אדם הלך בעצת הרשע ועמד בדרך החוטא סופו שישב במושב הלץ. הכוונה שהוא עצמו יהיה כזה ואז ירגיש ריקנות וחוסר שמחה.
מהוא הלץ?! הלץ הוא לא סתם בדחן, בדרן, וכו' – הלץ הוא בטל! אדם שלא עושה כלום. כל הזמן עסוק בעצמו ובדברי שטות. כיף להיות בחברתו הוא מבין ב"חיים הטובים" אך אין שום כיוון או מטרה בחייו חוץ למלא את תאוותיו החומריות והכל תוך כדי עצלות. ולכן אדם שאין לו מטרה מרגיש ריקנות ומחסור חריף באושר. (בבדיקות ומחקרים שנערכו בעולם הוכח שכמות ההתאבדויות הגדולה ביותר היא בבני הדור השני להורים בעשירונים העליונים) 


סור מרע ועשה טוב

בשלבים הקודמים דברנו על מה לא לעשות ובשלב זה ספר התהילים מדריך אותנו מה כן לעשות וכיצד.

"כי בתורת ה' חפצו, ובתורתו יהגה יומם ולילה"

רצונו של האדם צריך תמיד להיות בתורת ה'. הוא אוכל כי הוא צריך, הוא ישן כי הוא צריך, הוא עובד כי הוא צריך אבל בסוף, הלב שלו נמצא תמיד בתורת ה' וכל רגע פנוי הוא מנצל ללמוד התורה הקדושה. כמו שכתוב " רחמנא ליבא בעי " – ה' רוצה את ליבו, את רצונותיו, את מאביו של האדם.
כאשר חפצו של האדם תמיד בתורה הוא מגיע למצב של "בתורתו יהגה יומם ולילה".

כאשר אנו מדייקים במילות הפסוק נוכל לראות חזרה / כפילות על המילה בתורתו . היה צריך לכתוב "כי אם בתורת ה' חפצו, ובה יהגה יומם ולילה" אלה ללמדך שאדם שמגיע לרמה כזאת התורה הופכת להיות שלו – של האדם עצמו התורה הופכת להיות חלק מהאדם.


לאחר ביצוע שני השלבים האלה סור מרע ועשה טוב האדם עצמו מגיע ל "והיה כעץ שתול על פלגי מים".
אדם שמחובר יום יום לתורה תמיד יש לו את החיות כמו עץ שאינו נזקק למי גשמים אלה הוא תמיד ליד מקור מים. "אשר פריו ייתן בעיטו" – הוא יודע לדייק ותת לכל דבר וצורך את הזמן שלו ואת המקום שלו מתוך יישוב הדעת ולא מתוך תזזיתיות וקפיצה מדבר לדבר (או בשפתנו רודף אחרי הזנב של עצמו).

"ועלהו לא ייבול" – הוא תמיד רענן ומלא שמחת חיים "וכל אשר יעשה יצליח" ומדוע הוא כ"כ מצליח מהסיבה השמימית – יש לו סיעתא דשמייא משמיים עוזרים לו להצליח כי לו רוצים שיבטל מלימוד התורה ומהסיבה הארצית – כי הוא שקול יותר ומבין יותר ואינו קופץ מדבר לדבר.

ובדיוק ההיפך ברשעים "כמוץ אשר תדפנו רוח" – הוא הולך לפי החברה לפי האופנה תמיד זז לכל מיני כיוונים בלי עמוד שידרה ובלי כיוון ברור.
לכן ביום הדין לרשעים לא יהיה פתחון פה לומר לא ידעתי כי כמו שאמרנו קודם הם מתווים דרך והחטאים שבאמת לא ידעו כל אחד לפי דרגתו לא יוכלו לעמוד במדרגת הצדיקים והטוב הצפון להם.

סיכום: דוד המלך פותח את ספר תהילים בהנחיות להשגת האושר בעולם הזה ולאחר 120 בעולם הבא. ההתרחקות והקמת המכשולים האישיים מסביבה לא ראויה לאדם ובד בבד העיסוק התמידי בתורה הם הכלים הנכונים להיות מאושרים בשתי העולמות.


 

 

 

 


הוסף תגובה :

שמך :
נושא התגובה :
תגובה :

שם : בני

פרק א
פשטני מאוד.מרבית עצי הפרי גדלים לא ממש על פלגי מים. למעשה עץ על פלגמים הוא תוצר של מקריות. ומה נאמר? שכל העצים האחרים אינם ראוחים? פריים פחות טוב?


שם : יצחק אליעעזר .ק

"ועלהו לא ייבול
שתול על פלגי מים אלה הם האבות ששתולים בעולמה של תורה נו ואז יש פרי בעיתו הילדים ממשיכים את הדרך ועלהו לא ייבול הנכדים ממשיכים את דרך הסבא : לא ימושו מפיך ומפי זרע זרעך העלה שנוצר הוא מוחבר לעץ "עץ חיים " בשורש נשמתם שנזכה לראות בנים ובני בנים עוסקין בתורה ובמוות אכיר"ס





 

 
מדורי תהילים :
 

 
 

 

אתרי הללויה נוספים:

לרפואת מאיר אוריאל בן עידית ולעילוי נשמת מאיר בן תמו, שרה לאה בת חנה תרצה
Created by Jewtech