ספר התהילים - יחודיותו וסגולותיו

אחד הספרים הבולטים ביותר בתנ"ך הוא ללא ספק ספר התהילים.
ספר התהילים ליווה את עם ישראל בכל תקופות הגלות, בעיתות צער וברגעי שמחה. אפילו אלה שתמיד היו רחוקים מיהדות, תמיד ידעו שבספר התהילים ימצאו מרגוע ועידוד.


דרשת ר אברהם אלאנף על מעלת תהילים

דרשה נדירה על מעלת למוד ספר תהילים שדרש הר"ר אברהם אלנדף זצ"ל, מחו"ר תימן בעיה"ק ירושלים. וידבר ה' אל משה בהעלותך את הנרות וכו' יאירו שבעת הנרות. הנה יש לשית לב, דלמה כפל תיבת הנרות, והיה די לומר בהעלותך את שבעת הנרות יאירו אל מול פני המנורה ומה רמז כאן בכפל הנרות



טעמי אמת שבספר תהילים - חלק ב

 הוא הספר המפורסם בתהלותיו, בפי כל עורכי שיח תפילותיהם אליו, הוא ספר התהלות, ומיטב כל התפילות, הנקרא בפי הכל בשם תהלים  כך העריך מהר"י צובירי שליט"א בהקדמת ברכתו למהדורתי "ספר התהילים – כתר מלכות"...


תהילים הספר והעם

מפי הרב משה עמיאל מחבר מהדורת "כתר מלכות" לספר התהלים.
ספר תהילים איננו ספר ככל ספרי התנ"ך וכתבי הקודש, אלא מיוחד מכולם. כל ספרי התנ"ך וכתבי הקדש קבועים ומונחים בספרייה ועל מדף הלימוד - הסטנדר הישיבתי....


ספר תהילים, מקומו בתנ"ך וסדר מזמוריו

ספר התהלים הוא הספר הכולל שירות ותשבחות לבורא עולם. הוא הראשון בסדר הכתובים שבתנ"ך, ואחריו ספרי משלי ואיוב. כך הוא הסדר הידוע לפנינו, אבל חז"ל אמרו בגמ' בבא בתרא (דף יד ע"ב) כי "סדרן של כתובים, רות, תהלים, איוב ומשלי". והקדימו את מגילת רות כיון שנתחברה לפני ספר התהלים ועוד מפני שבה נכתב יחוסו של דוד


שבחו של ספר תהילים ואמירת מזמוריו

שבח הספר ואמירת מזמוריו ידוע ומפורסם, עד שאמרו חז"ל כי מעלתם נמשכת אל התורה האלוהית כדמות וצורה ותכלית אליה ובהם נרמזו כל תרי"ג מצוות וז' דרבנן


הללויה - חובת דקדוק הקריאה בתהילים

דקדוק הקריאה וטעמי מקרא תהילים מזה כמה דורות שנתמעטו הבקיאים ורבו השיבושים בהם, עד שרבים מחכמי ישראל כתבו להעיר על ההכרח בבקיאות ראויה באמירת מזמורי התהלים, כמו כל ספרי הקודש.


הללויה - האם יכול האדם להלל את ה'

האם יכול האדם להלל את ה' שהוא לעילא מכל שירתא ותשבחתא. לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה.  בבואי לקרב אל מלאכת הקודש, הנני ירא מפני הגודל שבהבעת התהילה לה' - האם יכול האדם להלל לה' יתברך, והרי הוא לעילא מכל ברכתא שירתא ותשבחתא דאמירן בעלמא...


הללויה - ישראל נבראו לספר תהילת ד

התהילה היא לה' יתברך, כלשון הכתוב "תהילת ה' ידבר פי" ( תהלים קמה, כא ועוד הרבה בתנ"ך בלשון  זו). וישראל מפארים ומשבחים לה', והוא תפארתם ותהלתם, כענין שכתוב (דברים י) "הוא תהלתך והוא אלהיך". עם כל זה, הנה גם הקב"ה משתבח בישראל עמו והם תהלתו


הללויה - לדוד עבדי

הקב"ה קרא את דוד עבדו אי בעית קרא, שהקב"ה קרא את דוד עבדו, שנאמר בשמואל ב' (סי' ז') לך ואמרת אל עבדי אל דוד וגו'. עוד שם, כה תאמר לעבדי לדוד וגו'.



הללויה - ברכו את ה חלק א

מיוחד הוא מזמור תהילים קלד בהיותו סוגר את שירי המעלות. תוכנו מעלה בפני הקורא תמונה של המשורר, המסיים את שירת ההלל במשפט קצר ופשוט, שהמסר הנעלה שבו מודגש בחזרה כפולה "ברכו את ה'".


הללויה - ברכו את ה חלק ב

בסיפרי נאמר: "שיר המעלות –שיר למי שעתיד לעשות מעלות לצדיקים לעתיד לבוא" (הובא ברש"י מז' קרא –א).  בדומה לרעיון זה, יש שביארו מזמור תהילים זה  ביחס לתלמידי חכמים. ואמנם, לא על מעלתם בעוה"ב אלא על המעלה שהם זוכים לה בעולם הזה....


הללויה - ברכו את ה חלק ג

בהמשך לרעיון שבפסקה ב.  נעיין לקמן בפירוש הספורנו, ובפירוש הרב החיד"א החולק עליו. הספורנו מבאר את מזמורינו בעיקר כקריאה אל הת"ח שבישראל, אולם הרעיון קשור גם לכלל ישראל. בהקדמותו לשירי המעלות כתב הספורנו: "הנה כל שירי המעלות הם שירים שיאמרו בקיבוץ גלויות ובימות המשיח...



הללויה - ברכו את ה חלק ד

ממשיכים בדרכו הרעיונית של הספורנו. צועד גם הש"ר הירש, המבאר את המזמור בעניין גאולת ישראל ושיבתו לארצו. אולם אין הוא רואה בקריאתו של המשורר פניה לקבוצה מסוימת, ואף אין הוא מחלק כפירוש החיד"א, אלא מבאר את הפס' כביטוי כולל לכלל ישראל



הללויה - ברכו את ה חלקים ה - ו סיכום

מעניין לראות הקבלה לשונית ועניינית בין מזמורינו למזמור קלה שאחריו: כי מזמור תהילים קלה הוא פירוט של מזמור קלד. אפשר שהמשורר יסד את רעיונו במזמור קלד בקיצור כדרך ספרותית שנהגו לקצר בחתימה.



שלח לחבר
הזמן את חברך לצפות בדף זה

הדואר שלך


הדואר של החבר







 

 
מדורי תהילים :
 

 
 

 

אתרי הללויה נוספים:

לרפואת מאיר אוריאל בן עידית ולעילוי נשמת מאיר בן תמו, שרה לאה בת חנה תרצה
Created by Jewtech