[ב] טעמי המקרא - מקור, מהות ומשמעות.


המקרא בכללותו, כמו ספר התורה, כתוב ללא כל סימני פיסוק. טעמי המקרא מהווים מערכת שלימה של סימנים המשמשים לקורא כסימני פיסוק ידועים לנגינת המלה והפסוק.

 
על מקורם של הטעמים נלמד מהגמ' בנדרים (דף לז ע"א) הדנה על השכר המשולם למלמדי תורה, ושתי דעות נחלקו בעניין זה: "רב אמר - שכר שימור, ורבי יוחנן אמר - שכר פיסוק טעמים". בהמשך הגמ' עוד מבררת כי "למ"ד שכר שימור, מ"ט לא אמר שכר פיסוק טעמים? קסבר פיסוק טעמים דאורייתא הוא. דא"ר איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב, מאי דכתיב (נחמיה ח') ויקראו בספר תורת האלהים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא. ויקראו בספר תורת האלהים - זה מקרא, מפורש - זה תרגום, ושום שכל - אלו הפסוקים, ויבינו במקרא - זה פיסוק טעמים".

ביטוי מפתח לענייננו הוא המושג "פיסוק טעמים". בהסברו נחלקו המפרשים: לפי רש"י - "פיסוק טעמים" הם הם הניקוד והטעמים שבמקרא, אבל בחידושי קרן אורה על הגמ' מבואר - כי "פיסוק טעמים" הם רק הניגון של הפסוקים, ולא הטעמים עצמם במשמעות הכתוב. מכאן תבואר הסוגייה לכל שיטה כך: לפי רש"י -  תתבאר הסוגיה בנדרים כמחלוקת אמוראים ביחס למקורם של טעמי המקרא: לדעת רב – טעמי המקרא יסודם בתורה ומהר סיני, ולפיכך אין המלמד רשאי לקבל על לימוד הטעמים שכר כשם שעל לימוד התורה אינו רשאי. אבל לדעת רבי יוחנן – מקורם של הטעמים אינו מהותי בכלל התורה ועל כן רשאי המלמד לקבל שכר על לימודם. ואולם, לפי חידושו של בעל קרן אורה הננו למדים כי לכל הדיעות מקורם של הטעמים הוא חלק מהותי בכלל התורה שנתנה בטעמיה בהר סיני, והמחלוקת בין רב לר"י היא ביחס למנגינה בלבד.

"ויבינו במקרא – זה פיסוק טעמים" - ראיה זו שהביא רבי יוחנן לדעתו ע"פ הדרשה שדרש רב איקא בכתוב מנחמיה פרק ח', מדגישה את המושג "פיסוק טעמים" במלות הפסוק "ויבינו במקרא". ולפי פירוש רש"י כי מדובר כאן בטעמי המקרא, הרי למדנו מדרשה זו כי הטעמים הם עומק של הבנה במקרא.

ואמנם, גם אם לעיל נחלקו המפרשים במושג "פיסוק טעמים", הנה דרשה זו שדרש שם רב איקא מוזכרת בלשון אחרת בתלמוד הירושלמי למסכת מגילה (פ"ד ה"א, דף עד עמ' ד), וכן במדרש רבא לבראשית (לו, יב, ובעוד מקורות), בציון מפורש ל'טעמים', וכך נאמר: "רבי זעורא בשם רב חננאל [דרש], ויקראו בספר תורת [הא-להים] - זה המקרא, מפורש - זה תרגום, ושום שכל - אילו הטעמים". הנה דרשה זו מציינת במפורש את הטעמים כחלק שהוא מרכיב מהותי בכללה של התורה יחד עם המקרא והתרגום. זאת ועוד, בגירסא מפורשת זו למדנו כי הטעמים הם בחינת הכתוב: "ושום שכל", וכמו שמפרש בעל המצודת דוד: "ושום שכל וכו' - שמו שכלם ר"ל נתנו לבם להשכיל אמיתת הענין והשכילו להבין במקרא". זהו עומק המשמעות המגלה דרך טעמי המקרא את "אמיתת העניין" שבתורה.

מיסוד דרשה מפורשת זו, קיימת מחלוקת בין פרשני המקרא ביחס להתאמת ההבנה של משמעות הכתוב עם טעמי המסורה. אך הנה לשון רש"י הכותב: "נקודות טעמי מקרא זה מלמדין על פירושו (ירמיה ג', ח'), ועוד בכותבו "אלמלא שראיתי זקף גדול על 'ופניהם' לא הייתי יודע לפרשו" (יחזקאל א', י"א). והנה גם הראב"ע שכתב וקבע בספר המאזניים (ד, ב) בלשון נחרצת כך: "כל פירוש שאינו על פירוש הטעמים לא תאבה ולא תשמע אליו". משמע לפי דבריו, כי כל פירוש חייב להיות מתאים לטעמי הכתוב ואין לקבל פירוש הנוגד לטעמים. ואכן, עובדה היא כי מערכת הטעמים מורה על מבנה הפסוק לחלקיו השונים, וע"כ כל פרשנות אמיתית חייבת להיות מתואמת עם סימני הטעמים, ובמידה רבה נהגו כך רוב רובי מפרשי המקרא.

נסכם את משמעות תפקידם של הטעמים בשלוש סיבות עיקריות:
1. סימני פיסוק. 2. סימני נגינה. 3. ציון ההברה המוטעמת במלה.

בסיכום מערכה זו, רבים מחכמי ישראל הכריעו לקבוע, כי הטעמים יסודם בתורה וגם הם נמסרו למשה בכלל התורה במעמד הר סיני. אלא שסימני הטעמים הם שנתקנו ע"י אנשי כנסת הגדולה ובעלי המסורה הנקדנים בטבריה ועד בן אשר ובן נפתלי. כך כתב רש"י בגמ' ברכות (דף סד ע"א) על הביטוי "טעמי תורה"": "נגינות טעמי מקרא של תורה נביאים וכתובים, בין בניקוד שבספר בין בהגבהת קול ובצלצול נעימות הנגינה של פשטא ודרגא ושופר מהפך, מוליך ידו לפי טעם הנגינה, ראיתי בקוראים הבאים מארץ ישראל".

כך היא גם דעת חכמי הקבלה בזוהר פרשת ויקהל (רה, ב), וכן במחזור ויטרי, ורבנו בחיי בפירושו עה"ת (בראשית ה, ט), ורבי יהודה הלוי בספר הכוזרי שענה בלשון זו: "אין איפוא ספק בדבר כי ספר זה [התורה] ידוע היה על פה בכל דרכי קריאתו, בפתח ובקמץ ובשבר, ואף בקולות עזר, ובשבא ובטעמים, בפי הכהנים אשר הצטרכו לכך בעבודה ולהורות את בני ישראל. בפי המלכים.. בפי הסנהדרין.. ובפי החסידים כדי לקבל שכר.. לימים הסדירו את שבעת המלכים ואת הטעמים ועוד סימנים לתכונות הקריאה ההן כשם שעברו לדורות מפי משה".

 

 
 


הוסף תגובה :

שמך :
נושא התגובה :
תגובה :

שם : אנונימי

חדשחלדגנחלד
מצטערת אבל לא כל כך עזר לי במה שרציתי :)





 

שלח לחבר
הזמן את חברך לצפות בדף זה

הדואר שלך


הדואר של החבר




 
מדורי תהילים :
 

 
 

 

אתרי הללויה נוספים:

לרפואת מאיר אוריאל בן עידית ולעילוי נשמת מאיר בן תמו, שרה לאה בת חנה תרצה
Created by Jewtech