"דיוקים בשיטת מהר"י צאלח ז"ל"


"שר התורה", "צדקת הצדיק", "פה קדוש", כך מתאר מו"ר הגאון יוסף צובירי זצוק"ל את גאון רבני תימן המפורסם, הוא כמוהר"ר יחיא בן כה"ר יוסף צאלח זיע"א (נפטר בשנת ה'תקס"ה, כעדות ספר סערת תימן עמ' י"ט. עיין עליו באורך שם, ועוד בספר תולדות מהרי"ץ שחבר ד"ר משה גברא מן המכון לחקר חכמי תימן, ב"ב). עמלו בקדש של מארי בחקר מסורת ק"ק תימן ומנהגיה בדקדוק התפילה והקריאה בתורה, עוסקים רבות ב"דיוקים בשיטת מהר"י צאלח ז"ל", כהגדרת מארי בהקדמתו הראשונה לביאורו הגדול מסורת מדויקת על התנ"ך. מארי זכה מילדותו לשמוע על גאונותו של מהרי"ץ, מפי רבותיו שנמנו בין גדולי חכמי ורבני תימן שבדור. מהיכרות קרובה זו שהיא כעדות חיה, הוא מזכיר בהערכה רבה את "גדולת תורתו, צדקתו ויראתו" של מהרי"ץ.

"שיטת מהר"י צאלח", כך מגדיר לנו מארי את משנתו הכבירה של מהרי"ץ, אשר פרוסה ברוחב ובעומק הדעת של "גדולת תורתו, צדקתו ויראתו", על פני חיבוריו הרבים.

ראוי להתבונן בקשר התורני העמוק שבין מארי ומהרי"ץ, אשר כיחידי סגולה הם עומדים לק"ק תימן בהעמדת מסורות ומנהגים על אדניהם בהיכלי התורה והתפילה. קצר כאן המצע מלהאריך בלימוד יקר זה, שהוא פאר ושבח המיוחדים ומייחדים את קהילת תימן. ויעזור השי"ת שחפץ ה' בידנו יצלח ללמוד זאת, ואפשר שנזכה בעמל נאמנים אחרים העוסקים בכך, וזכות מהרי"ץ וזכות מארי זכר צדיקים לברכה תעמוד להם ולנו. הערה: נזהרתי עד מאוד מלשמוע ומלקבל פטפוטי מלין הרחוקים מנאמנות לתורה ולחכמיה. ולו ידעו מאמרים מפורשים בדרכי לומדי תורה ובערך חכמיה, שעליהם דרש רבי עקיבא "את ה' א-להיך תירא" לרבות תלמידי חכמים (פסחים כב ע"ב), אפשר שהיו זוכים בהתבטלותם לפני חכמי ישראל להיות בבחינת מה שדרשו חכמים בכתוב "צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות ההרים". אך הם סטו מדרך היושר ורחקו מכל אמת, ונותרו חכמים בעיניהם. ואם היה ראוי עיונם לעיין בו, הרי הוא נופל מפני פגיעתם הרעה בכבוד חכמי תורה שהם עיני העם, והיא פגיעה בתורה ובנותן התורה, והוא ית"ש תובע את עלבונם. ולא נתבררו הם כבחי' קבל האמת ממי שאמרה, כי חסרה בהם אמונה ויראה, ודרך ארץ שקדמה לתורה. אין בכל עמלם אלא בניין לעצמם, והם משתמשים בתגא לחרוט אמת על מאמרם, והוא מתמיה כ"אהבת רע מטוב, שקר מדבר צדק סלה, אהבת כל דברי בלע, לשון מרמה". פיהם הכשילם וידם כותבת אריכות מלים שאין הנחתה אלא בביזיון נורא ואיום, שאין עליו מחילה ככל המבזה תלמידי חכמים שהוא נידון בעונשו. ואע"פ שרחקתי עד מאוד מלעסוק בזה כאן, ועוד ל-אלוה מלין להשיבם כבעצם היום הזה, אך התאמצתי להתייצב לכבודה של תורה, ולכבודם של הקהילה וחכמיה, וע"כ אמרתי לחרוט כאן כבעט ברזל אזהרה, לבל יכשילונו בהבל פיהם. השי"ת יצילנו מהם ומשגיאותיהם, ונזכה ללמוד דברי חכמים שלא כרצוננו אלא כרצונם. לו חכמו ישכילו, ויחזרו בם בבקשת סליחה ותשובה גמורה, וה' הטוב יכפר. יהי רצון מלפני אבינו שבשמים, שיהיה תלמודינו בתורה אמיץ וטהור, לקיים "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל, ושפת אמ"ת תיכון לעד.

אמרתי בלבי לציין כאן, ממה שזכיתי בזכות מארי הכ"מ, לקבל מדברי קדשו שכתב במסורת המדויקת לספר התהילים. ויש בזה צוהר להכיר נאמנה את דרכם של חכמי התורה, שהם מתנצחים זה בזה באור הכתוב "את והב בסופה", ובמלחמתה של תורה הם נושאים באהבה רבה, והקב"ה משתבח בהם.

בהערכה רבה מארי מדקדק בשיטת מהרי"ץ, ובמהלך ביאור "מסורת מדויקת" על תהילים הוא מציין את דברי מהרי"ץ בחלק הדקדוק ב - 78 פסוקים: מהם 59 פסוקים לחזק ראיה כדברי מהרי"ץ, עוד 2 פסוקים העוסקים בגירסת התיגאן, ועוד 17 פסוקים בהם מארי דן ומדקדק בגירסתם לעומת דברי מהרי"ץ. ואמנם, יש עוד פסוקים החלוקים בין שיטת מהרי"ץ לבין גירסת מארי, ונראה שהם מסורות החלוקות ע"פ הקבלה שבידם.

[א] חיזוק ראיה ע"פ מהרי"ץ.
ברוב רובי המקורות: 59 פסוקים, מארי מחזק ראייה לדקדוק הכתוב ע"פ שיטת מהרי"ץ, וכמו שכתב במזמור ז': ".. הנכון כמו שכתב מהר"י צאלח" עיי"ש. וראה עוד במזמור קכ"ד פסוק ח', בתיבת עזרנו, מארי מצטט מדברי מהרי"ץ על מנת לחזק את חשיבות הדקדוק והדיוק, וז"ל: "עזרנו, בדקדוק מהר"י צאלח העיר וז"ל העולם טועים שקוראים העי"ן בקמץ עכ"ל, ועל כן צריך כל מנהיג בקרב קהלו ללמדם שהוא סגול".

ואלו הם ציוני הפסוקים כדעת מהרי"ץ כפי סדרם: (ד, ז) נְסָה. (ו, י) תְּפִלָּתִי. (ז, ה) שֹׁלְמִי. (י, ח) לְחֵלְכָה. (י, טו) תִּדְרוֹש. (יח, ב) אֶרְחָמְךָ. (כב, ב) אֵלִי אֵלִי. (כה, כ) שָּׁמְרָה נפשי. (כז, ד) אַחַת שאלתי. (לד, יב) לְכוּ-בנים. (לט, יב) בְּתוֹכָחוֹת. (נא, ב) בְּבוֹא-אליו. (נב, ה) אָהַבְתָּ רָע. (נב, ז) יִתָּצְךָ. (נב, ז) וְיִסָּחֲך. (נד, ה) בִּקשׁוּ. (נה, כג) יְהָבְךָ. (נו, ג) כִּי - רַבִּים לֹחֲמִים לִי מָרוֹם. (נז, ה) בְּנֵי-אדם. (נז, ט) עוּרָה כבודי עוּרָה הנבל. (נח, י) יָבִינוּ סִּירֹתֵיכֶם. (נט, ה) בְּלִי-עון. (סב, ה) יְקַלְלוּ. (סד, ח) וַיֹּרֵם אֱלֹהִים חֵץ. (סה, ה) אַשְׁרֵי תִבְחַר. (סח, ג) דוֹנַג. (סח, יב) הַמְבַשְּרוֹת. (סח, יח) אֲדֹנָי בָם. (סט, כא) וָאַיִן. (סט, כח) תְּנָה-עון. (עא, יד) וְהוֹסַפְתִּי. (עא, יח) עַד¬-זִקְנָה וְשֵׂיבָה. (עב, ד) עֲנִיֵי-עָם. (עג, כח) מַחְסִי. (עד, ה) בִּסֲבָך. (עה, ד) נְמֹגִים. (עו, ד) רִשְׁפֵי-קשת. (עו, יב) נִדֲרוּ. (עז, ז) בַּלָּיְלָה. (עז, ח) הַלְעוֹלָמִים. (עז, יז) יִרָאוּךָ מַּיִם. (סט, כא) וָאַיִן. (סט, כח) תְּנָה-עון. (צא, יא) לִשְׁמָרְךָ. (צא, יב) יִשָׂאוּנְךָ. (ק, ג) ולו אֲנָחְנוּ. (קג, ד) הַמְעַטְּרֵכִי. (קד, ג) הַמְקָרֶה. (קטז, יד) נֶגְדָה. (קיט, צו) לְכָל-תכלה. (קיט, קל) פְּתָייִם. (קיט, קסז) שָׁמְרָה נפשי. (קיט, קעה) תְּחִי¬ נפשי. (קכד, ח) עזרנו. (קכז, א) יבנה בית. (קלו, כה) לכל-בשר. (קלז, ז) היסוד. (קמד, יד) מסבלים. (קמז, יז) קרחו.

 


הוסף תגובה :

שמך :
נושא התגובה :
תגובה :




 

שלח לחבר
הזמן את חברך לצפות בדף זה

הדואר שלך


הדואר של החבר




 
מדורי תהילים :
 

 
 

 

אתרי הללויה נוספים:

לרפואת מאיר אוריאל בן עידית ולעילוי נשמת מאיר בן תמו, שרה לאה בת חנה תרצה
Created by Jewtech